זכרונות העבר
והציפורים מצייצות מעלי,
עפות בכנפיהם לעבר ביתם.
ואילו אני?נשאר במקומי ללא שום תנועה,
כי לי אין לאן ללכת…
והכוכבים המנצנצים להם ברכות,
והירח הלבן שצופה בי במבט רחום.
ואני השוכב לבדי, במיטה שאינה שלי
במקום שאינו שלי,
ששום דבר אינו שייך לי…
והמנגינה שמתנגנת לה ברקע,
מנסה לשחרר צלילים נעימים,
אך בעצם, זיכרונות היא מציפה בי.
גורמת לדמעות להתפרץ ממני
ולצאת אל העולם..
כמה זמן ניסיתי להחזיק את עצמי,
ולהיות חזק,לא לתת לעצמי ליפול.
לא לתת לאף אחד את התענוג הזה
לראות אותי נשבר.
איך הינה,זה קרה
והכול בגלל מנגינה ארורה זו.
מנגינה שנתנה בי את זכרונות העבר,
למה?למה איני מצליח למחוק אותם?
תגובות (5)
אתה מסטיפס?
אמ כן אני נכנס לשם מדי פעם לענות להודעות…
אהה גם אני :P
חח אגב שיר מעלף :)
וואו, זה שיר מקסים *~*