יוליוס בלק – פרק 9

פרק 9 – קניבלים .

קמתי מטושטשת לגמרי , פתחתי את העיניים בעדינות והרגשתי כאב בכל שריר אפשרי בגוף שלי , הבטתי על העצים שמעלי – היי .. אני לא זוכרת שהם היו ב…
שדה .
ההיתי בשדה .
לאט לאט הזיכרון חזר אלי בפלשבקים – רבתי עם אבא .. ברחתי מהבית … ההיתי עם מייקל בשדה ו … אז התעלפתי .
מה קרה לי ? אף פעם לא דיברתי ככה ! מה לעזאזל …. איפה אני ?
הצלחתי להתרומם לאט , הסתכלתי סביב ופשוט .. לא האמנתי למה שקורה כאן .
הבטתי בג'ונגל , ג'ונגל ענקי . מלא עצים ענקיים , צמחי פרא , ו … חיות . שמעו אותן טוב … אלו לא היו רק ציפורים ..
הבטתי מסביבי והרגשתי כ"כ חסרת אונים .. איך הגעתי לכאן ? מי הביא אותי לפה ? מה רוצים ממני ?
הצלחתי לקום מהאדמה ולנקות את בגדי וידי המלוכלכות , למה אני קמה בכלל ?! לאן יש לי ללכת ?! אני באמת לא קולטת מה הולך פה ?!
חטפו אותי ! תקעו אותי בחור הזה בלי מיים ואוכל , עם חיות טורפות ואלוהים יודע מה עוד כדי שאני אמות פה ואף אחד לא ידע על זה !!
התחלתי לבכות בפאניקה , כל טיפת מיים שהיתה לי בגוף הפכה לדמעה מלוחה ובמהרה ירדה מעיני , בכיתי המון . לא בכיתי ככה אף פעם .
אני לא רוצה למות … מה עשיתי להם רע ? מה עשיתי למייקל רע ?
החתיכות הזיכרון שבראשי התחברו לפאזל אחד שלם – מייקל גרם לי להיות מטושטשת .. וגם עצבנית . בגללו רבתי עם ההורים שלי ועם השומר ההוא , הוא אחר כך לקח אותי בכוונה לשדה הזה ולא עזר לי … הוא הזמין את האנשים האלה .. הוא הבן של מלך רקנון !!! אלוהים !!! איך סמכתי עליו בכלל ?!? הם אומנם בסוג של שלום איתנו אבל הם עדיין חבורה של נחשים !!!
טוב , מאוחר מידי עכשיו להבין הכל .
אני תקועה פה .

אני חייבת להחליט מה אני עושה .. אין לי המון אופציות . רק שתיים ..
1 – אני נשארת במקום הזה , בלי אוכל ומיים , ופשוט נותנת לעצמי למות .
2 – אני שורדת בכל הכוח שיש לי , כנגד כל הסיכויים .
באמת שהתלבטתי , לא ההיתי בטוחה שאני מסוגלת לשרוד בכלל במקום הזה .. אבל מצד שני .
אני לא רוצה למות . באמת . תמיד חונכתי לשמור על החיים שלי כמו על אוצר יקר .. גם אם אין לי טעם להמשיך אותם .
בחרתי באופצייה מספר 2 , והתחלתי להתקדם בתוך הג'ונגל כדי לחפש מיים .. ניסיתי להזכר בכל מה שלמדתי בשיעורי גאוגרפייה … בג'ונגלים תמיד יש מיים בכיוון הצפו… או הדרומי ? מי זוכר את זה ?!?! למה לא למדתי יותר טוב ?! הינה העובדה שכל מקצוע כן יכול לעזור לי בחיים בסוף !
החלטתי לחשוב בהיגיון בלבד ולא לנסות להזכר – אם יש עצים יש מיים , אם יש המון דשא יש המון מיים , בצד הדרומי שלי היה המון דשא וצמחייה , אז לשם אני פונה .
פניתי בשביל הדרומה והתחלתי לעלות , הלכתי משהו כמו שעה והרגלים שלי כבר ממש כאבו , ונשאר לא הרבה עד לסוף העלייה , ואני דיי בטוחה שאני קרובה יותר למקור מיים – הצמחים נהיו מאוד ירוקים והאבניים דיי חלקות.. עצרתי לכמה דקות מנוחה . השמש כבר התחילה לשקוע כשהמשכתי הלאה בכל הכוח שנותר לי , ופתאום שמעתי ..
מפל מיים .
התחלתי לרוץ למעלה ולא היה אכפת לי כמה נפצעתי ונשרטתי , העיקר למצוא מיים !! הרעש של המיים הזורמים התגבר יותר ויותר , פניתי ימינה ומצאתי – נהר ארוך שמקורו הוא מפל מיים שנמצא לא רחוק
קודם בחנתי עם המיים טובים לשתייה ע"י שיטה שאבא לימד אותי מזמן , מסתבר שכן ! ניקיתי את ידי ובפניי במיים הקפואים ואחר כך אגרתי מיים בכפות ידיי וקירבתי אותם לפי
" את רוצה גם קצת פטל עם המיים שלנו ? " שמעתי קול של בן מאחורי , הסתובבתי מהר וראיתי חבורת נערים עם סכינים שלופות כלפי . לקחתי צעד אחורה וכמעט החלקתי לנהר , אחד מהם הדליק פנס גדול והאיר את פני , הסתנוורתי והעיניים שרפו לי
" לא יכול להיות … ג'ונסון ?! מה בחורה כמוך עושה במקום כזה ?!?! " אחד הנערים הקטנים שביניהם שאל , כולם נראו המומים – התחלתי להתרגל לעניין שכולם נבהלים ממני
" מה אתה מתחיל איתה עכשיו ?!?! לא מעניין אותי איך היא הגיעה לכאן , בטח נפלה בפח של איזה יפיוף כמו כל הבנות , היא לא יכולה לפלוש לטריטוריה שלי בלי למות ! " הוא התקדם אלי עם הסכין החדה שלו " רגע !! " צעקתי והוא עצר " אני באמת לא באתי כדי לגנוב ממכם או משהו , אני רק עכשיו הגעתי לחור הזה בלי כלום , אני לא ידעתי שהשטח הזה שלכם !!! " הוא הביט בי מכף רגל ועד ראש והצלחתי לראות את הפנים שלו – מלאות חתכים וצלקות , מלוכלכות בחול אפר ו .. דם .
" למה שאאמין לך ?!?!? אה ?!?! " הוא צעק והתקרב יותר , לקחתי כמה צעדים הצידה ו..החלקתי לנהר
" בבקשה אל תפגע בי … אני מתחננת .. אני לא אתקרב אליכם יותר … בבקשה אל תהרוג אותי !! " התחננתי בפניו והוא צחק צחוק מגעיל ואמר בקול מזלזל "תראו תראו , הנסיכה מתחננת למשרת !! מצטער יפיפיה , מילים לא עוזרות כאן "
אם אני לא אציל את עצמי – הם בטוח לא יצילו אותי . התחלתי לרוץ בנהר לכיוון הגדה השניה , שמעתי את כל החבורה רצה מאחורי והגברתי את הקצב , הג'ינס שלי התרטב ונעשה כבד מאוד , בקושי הצלחתי להרים את רגלי ! הגעתי לגדה השניה ועליתי עליה במהירות , החבורה היתה 4 מטרים ממני .המשכתי לרוץ בחושך בלי לדעת לאן בכלל עד ש .. התנגשתי במשהו , במישהו .
" איבדת משהו קטנטונת ? " הוא תפס את ידי וקרא לכל חבריו " היי חברה , יש לנו כאן פולשת " הם שאגו בצחוק והתקרבו אלי ואחד מהם שלף חרב ארוכה והצמיד אותה לצווארי
" תורידו ת'ידים ממנה , היא שלנו " אמרו הנערים של מקודם כשרצו לכיווני , הנער עם החרב דחף אותי הצידה והם צעדו לקראתם
" מה אתם חושבים לעצמכם שנכנסתם לכאן ? מאוחר מידי , טוו לייט . היא הארוחה שלנו עכשיו , ואם לא תעופו מהשטח שלנו עכשיו תהפכו לקינוח !! " שני הצדדים שלפו חרבות והתחיל שם קרב רציני .
ארוחה ? אני ?!?!!?! נפלתי על קניבלים או משהו ?!
לקחתי כמה צעדים אחורה כדי לוודא שלא יפגעו גם בי , נעמדתי ליד המדורה שהיתה שם ועכשיו יכולתי לראות בברור – 2 קבוצות נלחמו שם . בקבוצה הראשונה יש 6 נערים , רובם קטנים , ובקבוצה השניה יש 5 נערים ועוד 2 נערות . שתי הקבוצות לבשו בגדים קרועים לגמרי , והם היו יחפיים . הבנים התחילו לדקור אחד את השני , ושמעתי נערים נופלים על האדמה . שמעתי גם צרחות .. בכי ..
ואז ברחתי מהר , ניסיתי לא לעשות רעש אבל אחת הבנות שמה לב .. " היי , הבלונדינית בורחת !!! אלכס !!!! " היא צעקה לכנראה אחד הנערים שהרים את גופות המתים לכיוון המדורה " עזבי … מה אני צריך את הילדונת הזאת ?! יש לנו מספיק בשר לכל החיים !! " הם שוב צחקו בקול ו…הכניסו את הגופות לאש .
המשכתי לרוץ ועיכלתי את הארועים האחרונים בראשי – הם היו אוכלים אותי . הם קניבלים . הג'ונגל הזה מטורף , אני חייבת לצאת מפה !!
לא היה בי כבר כוח לרוץ . החלטתי שאני צריכה למצוא מקום בטוח לישון בו , הסתכלתי סביב וראיתי עץ אחד שיהיה אפשרי לטפס עליו , השקעתי את שארית כוחותי וסחבתי את עצמי לענף עבה וגבוהה. התיישבתי עליו ונשענתי על הגזע .. תוך 5 דקות שקעתי בשינה ארוכה .