דבר לא יהיה בסדר

"האנשים מתים מסביבנו
ומה אתה עושה?" היא אמר בכעס
"אתה לא עושה כלום!
אתה פשוט יושב פה ומחכה לעזרה מאנשים
שכנראה לעולם לא יגיעו"היא הייתה צועקת את המילים
אך לא רצתה שאיש ישמע אותם וילחץ.
"אז מה את מצפה ממני לעשות במקום זה?"
הוא שאל ברוגע, שהיה הרבה יותר מידי בשבילה בנקודה הזו.
"אני לא יודעת! תחשוב על משהו. אתה הרי המנהיג של הבלגן הזה"
היא אמר והתיישבה בכבדות על האדמה.
"הכול יהיה בסדר" הוא אמר וליטף את שערה.
"דבר לא יהיה בסדר" היא אמרה בשקט
והוא ידע כי אם לא היה יושב קרוב כול כך אליה,
לא היה שומע את דבריה.
"דבר לעולם לא יהיה בסדר, גם עם נעבור את הבעיה הזו,
מה מבטיח שלא תהיה עוד אחת אחריה? ואז עוד אחת?"
קולה כמעט ולא נשמע, אך אפשר היה לשמוע את סערת הרגשות שבו.
"אין מה לעשות, כאלו הם החיים"הוא אמר ונאנח.
דבריו גרמו לה להרים את מבטה.
"מה קרה לנער ההוא שהכרתי?"היא אמרה בתהיה.
"איזה נער?"הוא שאל אך לא הרים את פניו אליה.
"זה שתמיד היה אופטימי וגרם לי לרצות להיות כמוהו"
היא אמרה והסתכלה על האופק.
"הוא החליט לוותר"הוא אמר
"חבל"היא אמרה
"על מה?"הוא תהה.
"על כך שאנשים כמו הנער ההוא לא שורדים.
אנשים כמוהו היו יכולים להפוך את העולם למעט שמח יותר"