כאב צלקות ועבודות פרך

הלב צורב
ההבנה עמוקה
העולם מחשיך
האהבה מכאיבה

חיות חופשיות
חסרות דאגות
רצות ושרות
שרי שמחות

שנאה בוערת
בתוך תוכי
מאיימת לפרוץ
להרוג אותי

תחושת נפילה
צרחות ובכי
ידיים מדממות
הידיים שלי

רצפה נקייה
מצוחצחת באכזריות
מביטה בי
מלאה התנשאות

לא ירדה דמעה
על אובדן נשמתי
לאף אחד לא אכפת
גם לא ממותי

ידיי כבולות
רגליי כפותות
שוט בי פוגע
מדרבן לעוד

אני מביט בתקווה
בשמי הלילה
מאמין בכל נשמתי
שייקחו אותי למעלה

צלקות מכאיבות למגע
לצד פצעים חדשים
נזכר באהבתך
משכבר הימים

ידיים רועדות
עובדות בפרך
מצולקות וחתוכות
כחושות וארוכות

הרצון להימלט
בוער בתוכי
אך אין דרך החוצה
זה העולם האמיתי