נוני love
אוקיי אז ככה, משום שפתאום נזכרתי בסדרה של מרלין (עם ארתור ואבירי השולחן העגול)
התחשק לי לכתוב סיפור על אותם הימיים אבל מה שבא לי לראש אני כותבת, זאת אומרת שאם משהו קרה שם לא בטוח שאני אזכור אותו ואכתוב אותו...
אה כן, הסיפור עצמו יהיה עשר שניים לאחר מכן, בו גוון תהיה בת חמש עשרה, בהקדמה היא בת חמש.

אני מקווה שאהבתם את ההקדמה, אם אתם רוצים כמובן אתם יכולים להוסיף דמויות :)
זה גם סוג ל סיפור אהבה מוזר כזה אבל..טוב...
אוהבת ושבת שלום, נוני.

נ.ב. כשאני כותבת 'גוון' הכוונה היא השם כמו שבאנגלית זה : Gowen.

הלוחמת מקאמלוט -הקדמה :)

נוני love 05/10/2013 622 צפיות 5 תגובות
אוקיי אז ככה, משום שפתאום נזכרתי בסדרה של מרלין (עם ארתור ואבירי השולחן העגול)
התחשק לי לכתוב סיפור על אותם הימיים אבל מה שבא לי לראש אני כותבת, זאת אומרת שאם משהו קרה שם לא בטוח שאני אזכור אותו ואכתוב אותו...
אה כן, הסיפור עצמו יהיה עשר שניים לאחר מכן, בו גוון תהיה בת חמש עשרה, בהקדמה היא בת חמש.

אני מקווה שאהבתם את ההקדמה, אם אתם רוצים כמובן אתם יכולים להוסיף דמויות :)
זה גם סוג ל סיפור אהבה מוזר כזה אבל..טוב...
אוהבת ושבת שלום, נוני.

נ.ב. כשאני כותבת 'גוון' הכוונה היא השם כמו שבאנגלית זה : Gowen.

"אל תעזוב!" צעקה, מביטה בעיניו הירוקות והחמות של אביה אשר היה על סוס המלחמה הלבן ועוכף חום על גבו. "אני חייב גוון שלי, אני אחזור מהר. אני מבטיח." הוא אמר, יורד מן הסוס ונושק לראשה הקטן של גוון בת החמש אשר המשיכה להביט בעניים דומעות ואדומות בגברים, הצעירים והמבוגרים אשר החלו לעלות על סוסי המלחמה שלהם.
כל אחד מהם חייך, למרות שבתוך ליבם, כל אחד ואחד ידע שיכול להיות…
יכול להיות שלעולם לא יחזור הביתה לקאמלוט, יכול להיות שימותו במלחמה ויכול להיות להיות שיפלו שוואי.
גוון לקחה עוד צעד אחורה, מביטה בכל הגברים אשר יצאו למלחמה.
כל הגברים סובבו את המושכות והסבו תא גבם לעבר נשות העיר, לעבר ממלכת קאמלוט, לעבר בתיהם ולעבר ילדיהם.
אימה של גוון, אנג'ל אשר הייתה הרה באותה השנה, הניחה את ידיה על כתפייה הרזות והצנומות של ביתה גוון וסובבה אותה, דוחקת בה לחזור לתוך חומות הממלכה, דוחקת בה לחזור לרחובות ולסמטאות של קאמלוט.
הביתה.
גוון ניגבה את דמעותיה המלוחות בשרוול ידה המרופט ומשכה באפה.
"למה את בוכה גוון? -אבא יחזור! את לא צריכה לדאוג. הכל יהיה בסדר, את עוד תראי!" אימה אמרה ולקחה את המסרגות והצמר משולחן העץ העתיק בעל העיטורים הרבים שגוון כה אהבה לעבור עליהם עם אצבעה הקטנה.
גוון הנהנה לאימה, למרות שבליבה, לא הייתה בטוחה בדבר.
היא לא הייתה בטוחה בכך שאביה יחזור ולא הייתה בטוחה שהכול יסתדר בסופו של דבר, אך משום שלא רצתה להכעיס את אימה היא התיישבה ליד כיסא הנדנדה מהקש אשר אימה ישבה עליו מול האח הבוערת והביטה בלהבות האש שתפוצצו מעט, לא מסבה מהן את מבטה.


תגובות (5)

זה נשמע מגניב *^*
המשך!

05/10/2013 08:32

הסיפור נשמע ממש מעניין <3
ואני מאוד ישמח להיות בסיפור –
שם: מייק
אופי: מתחבר בקלות, מפחד מהכול, נפגע בקלות, רגיש מאוד
חיצונית : שער חום, גבוה, לא שרירי, רזה .
היסטוריה: אין לו אבא ואמא והוא גר עם אחותו הגדולה .
ועם גוון זה הדמות שלך אז שיהיה בינהם סיפור אהבה ~מטריד~ חחחח ><
<3 יוווו
תמשיכיייי מהררר !! ;)

05/10/2013 08:35

נשמע ממש מגניב המשך דחוף
את מוזמנת לקרוא את סיפוריי

05/10/2013 13:24

וואו, נדיר.
אף פעם לא חשבתי שסיפור מהסוג הזה יעניין אותי (אבל כמו שאומרים; החיים מלאים בהפתעות)
מחכה שתמשיכי

06/10/2013 08:16

ת – מ – ש – י – כ – י !!!!!!!!!!!!!! עכשיו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה סיפור ממש מעניין לדעתי ובאלי לדעת מה קורה לגוון הזאת בהמשךךךךךךך בבקשה תמשיכייי ( אני יודעת שזה טיפה מאוחר לכתוב…חח אבל את בבקשה יכולה להמשיך ????? ) (: (: (: (: (:

17/12/2013 12:22
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך