להפשיר אותך

אני מלטפת את הלחי הקרה והלחה שלך,
אתה מחייך ולא זז לרגע,
החיוך שלך חתום לשפתייך.
הוא לא זז.
זה אתה, אתה קפוא.
יש לך מוצא?
יש לנו מוצא?
הלחי שלך נעשית דביקה,
והחיוך,
עדיין חתום.
אני מניחה לך והולכת בלי להסתכל לאחור.
אתה קפוא,
והדבר היחיד שמפשיר אותך הוא הכאב.
אתה שולח יד אבל זה מאוחר מדיי,
כעת הלב שלי קפוא.
ובשביל להפשיר אותו,
אני צריכה,
לחוות רגש.