"בואי ילדה קטנה…" – פרק 16

צליל שלחה לי בטיימינג מושלם אסמס "אני וטל למעטה, רדי עלינו"
שלחתי לה אסמס "אני באה" לקחתי את התיק שלי, כיביתי את האור, צעקתי לאמא ונתנאל "אני יוצאת" וירדתי אל טל וצליל.
פרק 16:
חזרתי הביתה בשעה 23:30 עם טונות של שקיות, קניתי 2 שמלות, חצאית, 3 חולצות, 2 ג'ינסים, בושם, 2 סבוני פנים, קרם פנים, סנדלים שטוחות, עקבים של 12 ס"מ והכי חשוב עשיתי פן במספרה, למרות שיש לי שיער ממש חלק טבעי וצליל וטל ביאסו אותי שאני נראת אותו הדבר בלי ועם הפן.
הורדתי עדשות, הורדתי את האיפור, התקלחתי, לבשתי פיג'מה ונפלתי בכבדות ועייפות על המיטה, זה היה שופינג כל כך ארוך, מעייף וכיפי, זה גרם לי לשכוח מכל החיים המפגרים שלי רק חבל שזה היה צריך לעלות לי ברגליים שלי כי הן גמורות.

http://www.youtube.com/watch?v=sGNVEeTzXwU&list=RD02sGNVEeTzXwU
פתחתי את עיני ואני רואה את נתנאל עם הרמקול הנייד שלו מפציץ לי את האוזניים עם השיר של חן אהרוני 'הולך לשם' אני ממש אוהבת את השיר הזה אבל למה צריך לשים את זה על עוצמה כזאת חזקה?!
שמתי את הכרית על הפרצוף ואמרתי "אני עייפה תן לי לישון"
נתנאל "חה הצחקת, יאלה קומי כבר 06:30"
אמרתי "אוף אוף ושוב אוף" זרקתי על נתנאל את הכרית והוא תפס אותה עם ידו השמאלית, אני ונתנאל שמאליים.
קמתי מהמיטה, הלכתי למקלחת, צחצחתי שיניים, שמתי עדשות מגע, חזרתי לחדר שלי, שמתי קרם גוף בריח וניל, הסתרקתי והשארתי את השיער פזור כי השיער שלי יפה מהפן שעשיתי אתמול במספרה, לבשתי גופיית סטרפלס אדומה, חצאית שחורה שקצרה מקדימה ונהיית בהדרגה ארוכה מאחורה, סנדלי עקב אדומות של 6 ס"מ כדי שאני יהיה בגובה 1.65 מטר ולא 1.59 שזה הגובה הטבעי שלי, שמתי איליינר, מסקרה, בושם של כריסטינה אגילרה red sin, עגילי זהב בצורת נוצה ושרשרת זהב של מגן דוד.
לקחתי את 2 המזוודות הגדולות שלי מפינת החדר, ואי רק עכשיו ראיתי שיצא שהן מאימות לי לבגדים איזה קטע זה, הן שחורות עם פסי זברה אדומים, לקחתי אותן, שמתי אותן בכניסה ליד הדלת הראשית והלכתי למטבח.
ראיתי את נתנאל יושב במרפסת שליד הסלון עם סיגריה וקפה בוקר.
הכנתי לעצמי שוקו ויצאתי למרפסת אל נתנאל.
אנחנו שותים את השוקו/קפה שלנו לאט, בשקט, בכיף שלנו
שאלתי את נתנאל "תגיד מה השעה?"
נתנאל הסתכל באייפון שלו וענה לי "07:30"
שאלתי אותו "מתי אנחנו צריכים להיות שם?"
נתנאל שתה עוד לגימה מהקפה וענה לי "08:00"
אמרתי "אה, אחלה" ושאלתי "איפה זה?"
נתנאל "חיפה"
נחנקתי מהשוקו ושאלתי אותי "ונראה לך שתוך חצי שעה נגיע לחיפה?"
נתנאל רק עכשיו קלט את זה, כיבה את הסיגריה שלו שגם ככה כמעט גמר אותה, קם מהכיסא שלו ואמר "אוי שיט, בואי יוצאים עכשיו"
שמתי את הכוסות בכיור של המטבח, נתנאל את המזוודות שלי ונסענו לחיפה.

הגענו למוסד 'דנילוב' בחיפה בשעה 08:40 אחרי שנתנאל טס על הכביש, נתנאל עבר את החנייה של המוסד, נכנס עם הרכב לתוך המוסד וחנה מטר מהכניסה הראשית של המוסד, יצאנו מהר מהרכב, נתנאל הוציא את המזוודות והתחלתי לרוץ במסדרון אל חדר המנהל עם כל הקולות של העקבים והגלגלים של המזוודות.
הגעתי לחדר של המנהל פרופסור ניקולס דנילוב וישר התפרצתי לחדר שלו בלי לדפוק ואמרתי מתנשפת מהריצה "לא איחרתי!"
ראיתי שיש לו בחדר איזה נער ואמרתי "אופסי(?)"
הנער אמר לי "כן קטע כזה"
ניקולס הסתכל על השעון ואמר לי "איחרת ב42 דקות, תני לי לסיים פה ואני אקרה לך"
אחרי 5 דקות יצא הנער, הוא נראה 1.75+ מטר, יש לו קצת שרירים בידיים, 2 עגילי יהלומים באוזניים, אליקס באוזן שמאל, טרגוס באוזן ימין ועגיל בגבה בימנית, עיניים חומות קטנות, שזוף, נראה מרוקאי-תמני, שיער שחור במיוקן ונראה כמו עבריין רציני.
הוא אמר לי בקול צרוד של מישהו שמעשן שנים "המנהל קורא לך ותורידי את החיוך הזה מהפנים אחרת אני יוריד לך אותו, הוא מעצבן אותי"
חוצפן מה נראה לו?! אמרתי לו "ברגע שתוריד ליאת החיוך מהפנים יורידו אותך, טוב מותק?"
התחילו לעלות לו הפיוזים והוא אמר "מי את חושבת שאת יא שרמוטה קטנה? משחקת לי אותה גנגסטרית, יאלה את כולה זונה רחוב מסכנה"
נתנאל בא מאחוריו, שם לו את היד על הצוואר ושאל אותו בטון מאיים "מה אמרת על אחותי?"
הנער ראה את נתנאל, חטף שיתוק והתחיל לגמגם "נתנאל…אני..אני… אתה לא הבנתה אותי נכון…א..אני מצטער" וברח משם כמו על טיל
שאלתי את נתנאל לא מבינה "אתה מכיר אותו?"
נתנאל אמר "לא אבל מסתבר שהוא מכיר אותי"
אני "טוב בכיף שלו. עכשיו בוא, ניקולס עוד מחכה לנו"
נכנסנו למשרד שלו, הוא הסביר קצת על המקום, יש פה 60 תלמידים מ-2 מוסדות, החדרים שלכל אחד יש חדר לבד ובבניין מסודר ככה שבמסדרון זה חדר בן, חדר בת, חדר בן, חדר בת, וכך הלאה, יש 2 בניינים של חדרי שינה ומעורבבים בהם מ-2 המוסדות בניין 'ערמון' ובניין 'מקדמיה' ובניין אחד גדול שהוא הבית ספר, הלימודים, מערכת השעות וסדר היום שלי ממחר הוא:
06:30 השקמה
07:30-08:00 ארוחת בוקר
08:00-15:00 לימודים
15:15-15:45 ארוחת צהריים
16:00-17:00 פגישה עם פסיכיאטר
17:00-18:30 זמן חופשי/זמן ביקורים תלוי אם מישהו בא לבקר
18:30-19:30 פגישה עם פסיכולוג
19:30-20:00 הפעלה קבוצתית של מדריכים בעלי תואר שני בפסיכולוגיה
מ20:00 זמן חופשי

הוא שיחרר אותנו, נפרדתי מנתנאל והתחלתי לחפש את חדר 13 בבניין 'מקדמיה' אני שונאת את האגוז הזה אבל הבניין נראה לא רע בכלל, הכל פה נראה חדש, נקי ויפה.
מצאתי את החדר עם המספר 13 על הדלת, פתחתי את החדר בעזרת המפתח שניקולס הביא לי ובחדר היה ארון 4 דלתות, מיטה של 1.5 עם מצעים רכים ויפה בצבעים לבן וורוד , מכתביה, פינת איפור עם מראה ושידה.
המקלחות פה יש בכל בניין 4 מקלחות לבנות ו-4 מקלחות לבנים.
פירקתי את המזוודות לארון, שמתי את המחשב הנייד שלי על המכתבייה ויצאתי מהחדר
ראיתי מישהו שנראה לי מוכר רצח הולך במסדרון, אוי. פאק. מה?! מה לעזאזל הוא עושה פה?! איך הוא הגיע למקום הזה?!