הפנימיה-פרק שלישי
"היה נחמד להכיר אותך"
אמרתי לו שנייה לפני שנכנסתי אל חדר המנהלת.
"לא לימדו אותך לדפוק בדלת לפני שאת נכנסת?"
אמר קול, אך לא הצלחתי למצוא את הדובר.
"תלכי עד השולחן, ואז תסתובבי אחורה"
אמר הקול, ואני עשיתי בדיוק כמו שהתבקשתי
"או-קיי, מה עכשיו?" שאלתי לאחר שהסתובבתי.
"עכשיו את רואה את הדלת התכולה?" הקול אמר,
באמת שאין לי מושג למה אני עושה את הדברים הללו, חשבתי במידה של יאוש.
"תפתחי את הדלת"אמר הקול ועשיתי כפי שהתבקשתי.
"תודה יקירתי" אמרה האישה אשר יצאה מתוך החדר.
"הדלת נפתחת רק מבחוץ ודי נתקעתי שם"
היא אמרה, וצחקה.
הצחוק שלה היה מהסוג המדבק, שפשוט גורם לך
לרצות להצטרף.
"אז אני מניחה שהיה לך מזל שאני הייתי צריכה לבא ולאסוף את המערכת שלי"
אמרתי ובחנתי אותה. המנהלת הייתה אישה קטנה ועגלגלה.
וכנראה כי היא הייתה אחת מהאנשים הללו שלא יכלו להעביר יום בלי לחייך.
"אז את ויולטה, כן?" היא שאלה וסקרה אותי במבט מיומן.
"כן" עניתי בקצרה.
"טוב, זאת המערכת, הכיתות הן בעצם כיתות קטנות של עד 10 תלמידים.
אני רואה כי את נמצאת בכיתות המתקדמות כמעט בכול המקצועות?"
היא אמרה.
"כן" אמרתי בשנית.
"את יכולה לענות בתשובות ארוכות יותר,
אני לא נושכת את יודעת"היא אמרה וצחקה.
"כנראה" אמרתי בשעמום.
"טוב, אני לא אחזיק אותך יותר" היא אמרה
"החדר שלך הוא במעלה המגדל, חדר 369"
היא אמרה ונתנה לי את המפתח.
"התיקים שלך כבר אמורים להיות שם"
היא אמרה.
"אה, והיינה המפה של המקום, כדי שלא תלכי לאיבוד"
היא אמרה ואני כבר הייתי בחצי הדרך החוצה.
"כן, שמעתי שמקומות כאלו אוכלים את האבודים"
אמרתי וקולי היה רציני, ועל פניי היה חיוך של יודעת כול.
תגובות (0)