אני אוהבת אותך..

הייתי עם הפלאפון כהרגלי, פייסבוק אינסטגרם, משעמם לא?
פתאום קיבלתי הודעה בוואטסאפ, 'נאני שלי' (דודה שלי) 'חתיך או כן?!' היא שלחה לי תמונה של איזה ילד שהיה איתה בכתה, גל.
'כן!!!!' החזרתי לה.
'אמרתי לו שאמרת שהוא חתיך נהנהנהנה'
'יופי חחחח מה אני יעשה עם זה?' צחקתי לעצמי.
המשכתי לדבר עם דודה שלי וקיבלתי מאותו ילד גל הודעה. 'שמעתי שאמרת שאני חתיך חחחח'
הייתי בהלם, כאילו אתה מדבר איתי?
'כן אמרתי חחחח ' החזרתי לו.
יצאתי מהוואטסאפ וחזרתי לאינסטגרם, קיבלתי המון התראות וראיתי שגל הזה התחיל לעקוב אחרי ועשה לי לייקים. עקבתי אחריו גם אני והחזרתי בלייקים, הוא היה ממש חתיך.
התחלנו לדבר בוואטסאפ, ירדנו אחד על השני, משם זה הפך שאני מדברת איתו על ידידים שלי, וזה הפך לעקיצות, וזה הפך גם לאהבה.
אחרי איזה שבוע ככה שאנחנו מדברים אחד עם השני, הוא הציע שניפגש בגן משחקים ביום שישי.
הייתי בלחץ היסטרי, התארגנתי התרגשתי, התחרטטתי אבל בסוף הלכתי.
כל הדרך הייתי בלחץ שאולי הוא לא יאהב אותי.
ראיתי אותו והוא חייך אלי כבר מרחוק,נתן לי חיבוק ואז המשכנו שנינו לגן משחקים לשבת עם כמה חברים שלו. כל הדרך הייתה שתיקה מביכה כזאת.
הגענו לחברים שלו, ילדים שהכרתי אבל לא חשבתי שאי פעם ניפגש וזה. הוא הכיר אותי לחברים שלו והיה ממש נחמד, רוב הזמן הייתי בשקט, לוקח לי הרבה זמן להפתח לאנשים.
הוא ליווה אותי הביתה וניסה לנשק אותי, לא נתתי לו, קיוויתי שהוא לא יתאכזב, חיבקתי אותו ונכנסתי לבית. עברו ימים ואנחנו ממשיכים לדבר, מגיע מצב שאני מחכה שישלח לי את הבוקר טוב כי זה מה שיעשה לי את היום.
באחד מימי שישי שעשיתי אצל סבתא שלי, בערב יצאנו אני ודודות שלי, ישבנו ליד הקניון במדרכה בכיף שלנו, שרות נהנות הכל בסדר, גל אמר לי שהוא יוצא עם חברים היום ושאל אותי עם אני רוצה, עניתי שאני לא יכולה.
"תגידי זה לא גל שמה?" שאלה אותי בת דודה שלי, הסתכלתי לצד ובאמתזה היה גל. קיוויתי שהוןא יזהה אותי ויבוא להגיד שלום, אבל לא. הוא עבר עם חברים שלו ככה… שהם התרחקו קצת התחלתי לצעוק לו ולקלל אותו, מתוך עצבים לא בכוונה.
שלחתי לו הודעה בוואטסאפ שהוא מגעיל ורואה אותי ומתעלם מימני, והוא ניה להגן על עצמו ולהגיד שהוא לא ראה וזה.. טוב האמנתי לו, המשכתי..
המשכנו לדבר, להפגש אחד עם השני,אבל אף פעם לא ישבנו לבד תמיד עם חברים שלו, ופעם חברה שלי ופעם דודות שלי. אחרי חודש ככה הפכנו כבר למשהו לא מוגדר, לזה שאני מקנאה בכל דבר קטן שהוא עושה, שבנות מגיבות לו על תמונות, שהוא יוצא עם חברים, ואז הוא אמר לי שהוא נוסע עם חברים לצפת למסיבה, לא ידעתי מה לעשות מצד אחד לא רציתי להרוס לו מצד שני ידעתי שיכולים לקרות שמה דברים איומים!
'אני לא ילך עם את לא רוצה…' הוא כתב לי
'אני לא יכריח אותך, תעשה מה שאתה רוצה' כתבתי לו
'אני לא נוסע.. בשבילך' הוא כתב לי אחרי שעה ככה, הוא העלה לי חיוך על הפנים.
בזמן שחברים שלו היו בצפת אני והוא נפגשנו והוא כל הזמן רק הזכיר את זה שהוא פה ולא שם, וגם כל הזמן אמר שהוא אוהב אותי. עבר שבוע ואנחנו נפגשים ורבים, צעקות, משלמים,חיבוקים, נושים, רבים צעקות וככה שוב ושוב שוב..
הייתי בפייסבוק וקיבלתי הודעה מחבר שלו.
'שמעי, אני ממש אוהב אותך וזה, אבל אני לא יכול לראות את חבר שלי ככה.חוזר עצוב מתוסכל, זה לא הולך ככה. עם את משחקת בו פשוט תפסיקי.' הוא כתב לי
'אני ממש לא משחקת בו. זה לא נכון' כתבתי לו
'ושתדעי שהוא ממש אוהב אותך' כתב.
עבר עוד חודש ושוב אנחנו במצב לא מוגדר אחד עם השני, מקנאים אחד לשני, הוא לא סובל שבנים מתחילים איתי ואני לא סובלת שבנות מדבות איתו, כל זה ואנחנו לא ביחד.
אתמול ישבנו והוא היה עם הפלאפון שלי, ובדיוק קיבלתי הודעה מילד שהייתי איתו בקשר פעם.
'מת לראות אותך'
גל חשב שאני והילד הזה עוד בקשר והתעצבן, וככה גם אני התעצבנתי ורבנו.
בערב הוא התקשר אלי, עניתי לו. הוא אמר שהוא ממש אוהב אותי והוא לא יכול להמשיך ככה, שאנחנו אוהבים, רבים מקנאים, ויש צעקות. הוא סיפר לי שהוא רב עם חברים שלו בגללי, וביטל תיום הולדת שלו. הרגשתי לו נעים בכלל! כל פעם שהוא צעק עלי בפלאפון שמתי על השתק והכיתי, אני לא רוצה שהוא ישמע שאני בוכה, הוא לא אוהב שאני בוכה.
אני ממש לא רוצה לפגוע בו, אני ממש אוהבת אותו, אני מרגישה שאני מפרידה בינו לבין חברים שלו… היום אנחנו יושבים שוב, שיחה רגועה, כדי לדעת מה אנחנו באמת רוצים אחד מהשני.. עם אנחנו ננתק את הקשר אני יהיה ממש עצובה, כי בסך הכל אני אוהבת אותו.