מה את שותקת תגידי משהו פרק 18

עברו כבר יומיים ואני ואושר עדיין לא דיברנו כל הזמן אני מתחמקת ממנו וזה די מצליח.
"אור תעזרי לנו לנקות בבקשה" אמר אורי בקול מתחנף "למה" שאלתי "כי יש היום ישיבה" אמר "טוב" אמרתי עזרתי להם לארגן ועליתי לחדר שלי.
התקשרתי לאמילי "בא לך לבוא אליי היום" שאלתי אותה "אפשר שגם תום יבוא" היא שאלה בחזרה "בטח תעדכני גם את דניאל" אמרתי לה ונכנסתי להתקלח לבשתי חצאית שחורה עם חולצה וורודה פוקסיה עם נעלי עקב בצבע של החולצה יצאתי מהמקלחת וסירקתי את השיער. בזמן שסירקתי את השיער שמעתי דפיקה על הדלת "פתוח" צעקתי "אור אפשר לדבר" שאל אושר "סגור" מלמלתי לעצמי "מה" הוא שאל "כן בטח" אמרתי וחיכתי חיוך מזויף כל כך "החיוף המזוייף הזה לא עובד עליי" אושר אמר אחרי כמה שניות של שקט שהרגישו כמו נצח "על מה רצית לדבר " שאלתי אותו בשיא התמימות "את החלטת אם את רוצה שנמשיך ביחד או לא" הוא שאל בלי למרוח את זה יותר מידי "את האמת לא נראלי שאני בנויה לזה שעכשיו כל פעם שאתה לא איתי אני אחשוב אולי הוא בוגד בי אולי אני לא מספיק טובה בשבילו ועוד מיליון מחשבות" אמרתי ועמדו לי דמעות בעיינים "אבל אין יותר טובות ממך ואני נשבע שאני לא אבגוד בך" הוא אמר ואני לא אמרתי כלום ניגבתי את הדמעה הבוגדנית שיצאה והוא הסתכל עליי במבט לא מבין "אז את מאמינה לי או לא" הוא שאל "אושר אני לא יודעת למה להאמין נראלי הכי טוב זה שניפרד" אמרתי לו כשהדמעות התחילו לצאת וניגבתי אותן מהר והסתכלתי על אושר ראו שהוא נפגע מזה וזלגה לו דמעה בוגדנית. התקרבתי אליו וניגבתי אותה היינו קרובים הוא הסתכל עליי ואני עליו הוא התקרב לנשק אותי וברגע האחרון הלכתי אחורה "מצטערת אושר אבל החיים זה לא סרט קיטשי של בנות" אמרתי לו בקול שבור "אני מבין" הוא אמר וראו שהפרידה הזאת קשה לו "אתה יכול לצאת בבקשה" שאלתי אותו והוא יצא שכבתי על המיטה ובהייתי בתקרה נזכרת בתקופה הקצרה שלנו כל הרגעים היפים עד שאחותו סיפרה את מה שהיא סיפרה.
'היא יודעת על פני היא רואה רייקנות את הכל היא שוחכת…' הפלאפון שלי צלצל "הלו" עניתי מנסה לגייס את הקול הכי יציב שלי "היי אור עוד עשרים דקות אני תום ודניאל אצלך" אמרה אמילי "סבבה" אמרתי לה וניתקתי קמתי והתאפרתי. לבשתי חיוך ירדתי למטה וישבתי עם אחים שלי החברים שלהם ואושר דברנו צחקנו הם שרו קריוקי ואושר עלה לשיר.
הוא שר היא יודעת של מיכאל אזולאי שזה במקרה גם הצלצול שלי כל השיר הוא לא הסתכל עליי הוא שר את הבית
'כולם יודעים כמה היא חזקה
גם כשליבה נקרא היא צחקה
וראשה תמיד מורם מלכת העולם'
הוא שר את הבית הזה והוא הסתכל עליי כאלו הוא שר את זה עליי וזה סוג של נכון פשוט לא הראיתי לאף אחד שהפרידה הזאת כאבה לי מבחוץ צחקתי חייכתי הכל נשאר אותו הדבר אבל מבפנים הלב שלי נקרע נשבר לרסיסים אני יודעת שאני סיימתי את הקשר אבל זה רק בשביל שבעתיד זה לא יכאב עוד יותר.
"יפה שלי מה קורה" אמרה אמילי וחיבקה אותי ואחריה דניאל ותום. סוף סוף הם הגיעו חשבתי לעצמי "בואו למעלה" אמרתי להם ושלושתם עלו אחריי נכנסנו לחדר וסיפרתי להם את הכל "טוב לא נורא לפחות סיימת עם זה מוקדם" אמר דניאל "עכשיו בואו נרד למטה ונשמח כאילו כלום" אמר תום "או שנשים לנו פה שירים ונעשה לנו מסיבה פרטית" אמרתי וחייכתי שמתי שירים ורקדנו וצחקנו והם ממש עזרו לי לשכוח את הכל.
הם עזבו מוקדם יחסית בשעה אחת ליוויתי אותם לדלת וחזרתי לחדר שלי ושכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה זה יהיה סוג של הרגל כל פעם שאני לבד אני פשוט בוהה בתקרה ושוקעת במחשבות ובזכרונות.
"אור אחותי היפה יש לך רבע שעה להתארגן" צעק לי אמיר ויצא מהחדר התארגנתי מהר לבצפר לבשתי גינס שחור חולצה לבנה וסנדלים ונעלי ספורט שחורות מקושקשות התאפרתי בקטנה ויצאנו מהבית והגענו לבצפר באיחור של עשר דקות קמתי לכיתה ונכנסתי "סליחה על האיחור" אמרתי "למה איחרת" שאלה המורה "זה באמת משנה" שאלתי אותה לא היה לי כוח לכלום "חוצפנית תעני כמו שצריך כששואלים אותך" צעקה המורה "למה את צועקת על הבוקר" אמרתי רגועה וזה עצבן עוד יותר את המורה "עופי מהכיתה" היא צרחה "אבל מה עשיתי" שאלתי בתמימות, באמת מה עשיתי אוף מה יש לה "עופי עכשיו" צרחה המורה "את רק עושה לי טובה גם ככה הפרצוף שלך לא באלי טוב על הבוקר" אמרתי ויצאתי מהכיתה אוף עוד לא עבר חודש מתחילת השנה ואני כבר על הכוונת של כל המורים הלכתי ושכבתי על הדשא כשהשמש מחממת אותי ומישהו בא והסתיר לי את השמש "אתה יכול להישאר רק תזוז לי מהשמש" אמרתי לילד והוא לא זז "כוס של האמאמא שלך זוז לי מהשמש" אמרתי ופתחתי את העיינים לבדוק מי זה "מה אתה רוצה" שאלתי את רום "למה ככה" שאל "מה זה ככה" שאלתי "ככה עצבנית " אמר "כי החלטתם היום לעצבן אותי" אמרתי וראיתי את אושר מתקרב.
"היי" אושר אמר "היי" עניתי יבש "מה קורה" אושר שאל את רום "טוב אתם תמשיכו לדבר ואני אלך לי" אמרתי תפסתי את התיק ורצתי הכי רחוק משם. ככה העברתי את היום מהתחמקות מאושר ונכנסתי לכל השיעורים הגעתי הביתה ועליתי לחדר שלי ונשכבתי על המיטה וכמו תמיד אושר נכנס "מה הפעם" שאלתי אותו "אני רוצה רק שתגידי לי דבר אחד" הוא אמר "מה" שאלתי אותו "סתכלי לי בעיינים ותגידי שאת לא אוהבת אותי" הוא אמר "זה לא באמת עובד" אמרתי לו "אז בואי תוכיחי" הוא אמר בהתחכמות קמתי ועמדתי מולו "אני לא אוהבת אותך" אמרתי לו בקול לא כל כך משכנע כשאני מסתכלת לו בעיינים ולא מזיזה אותם בכלל "וואלה" הוא שאל "וואלה" עניתי לו הסתובבתי והוא תפס לי את היד סובב אותי בחזרה ונישק אותי…