המירוץ למיליון – פרק 71

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שישה זוגות ישראליים נחתו בסיאול, עיר הבירה של דרום קוריאה בעקבות המשחק הטלוויזיוני הגדול ביותר בעולם. ששתם עושים את דרכם, במטרה לא להגיע אחרונים לנקודת הסיום.
והערב: כפיר וגיא וספיר ונעמה רבים.
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(צ'ורוון.)
"גל, קדימה, את עושה את זה, אל תצאי מהמים," אמרה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"המים היו קפואים רצח! משהו מפחיד!"
~
"קדימה, גל, את יכולה! תנסי שוב!" אמרה נטלי.
גל צללה וניסתה לעצור את הנשימה שלה, ועלתה אחרי שלוש עשרה שניות.
"אני לא מתקרבת לזה! נטלי! אני לא מצליחה!"
"די, נו, את יכולה! מספיק! את משתפרת!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה היה נראה אבוד."
~

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
"הנה, אבא, זה פה," אמרה מעיין.
היא שלפה את הרמז.
"בדרך עליכם לעבור בלוח ההצבעה," היא הקריאה.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הייתה לנו קצת התלבטות בנוגע למי שנשים לו סיבוב פרסה."
~
"למי נשים?"
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אין לנו באמת למי לשים סיבוב פרסה…"
~
"אולי נשים ל…"
"לא יודע למי."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אז חשבתי שעדיף כבר לשים לכפיר וגיא, כי גם ככה בטח כולם ישימו להם פרסה."
~
"נשים לכפיר וגיא."
"בסדר."
~
"יאללה, בוא."
~

"הנה, זה פה," אמר כפיר.
הם נכנסו פנימה והתחילו לחפש.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"לא ראינו שום דבר חוץ מהמשימה שיש לנו, וכמה שאנחנו חייבים לעשות את זה."
~

(צ'ורוון.)
"אני לא עושה את זה!" קראה גל ויצאה מהנהר.
נטלי תפסה אותה.
"גל, תקשיבי, את יכולה, זה רק בראש שלך. את חזקה, את עשית כל כך הרבה, את כזאת גיבורה, אז מה, זה מה שתלכי בגללו הביתה? תגידי לכולם שהפסדת כי את לא עצרת את הנשימה סתם ככה?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ידעתי שאני חייבת לעודד אותה, אחרת היא לא תצא מזה בחיים."
~
"שמעי, גל, את עושה את זה כמו גדולה. את עכשיו נכנסת פנימה, מחכה דקה, יוצאת ומשחקת אותה. את עושה את זה."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני שנאתי לראות אותה עצובה כל כך."
~
"די, את עושה את זה."
~
גל קפצה לנהר וניסתה לעצור שוב את הנשימה שלה.
~

"מחסום," הקריא דור, "מי מוכן לחוויה עוצרת נשימה?"
"אתה תעשה את זה?"
"בסדר."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"החלטנו שאני אעשה את זה, הכנתי את עצמי נפשית לקפוץ למים."
~

גל בינתיים עלתה מעל לפני המים.
"כמה זמן?"
"דקה ושתי שניות! גל! אני חולה עליך! נשמה שלי!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היא עשתה איזה סוויץ' במוח, לא יודעת מה, היא עשתה את זה כמו גיבורה."
~
"אלופה שלי! אני חולה עליך! את מושלמת!"
"אני לא מאמינה שעשיתי את זה."
"את אלופה!"
נטלי חיבקה אותה.
"אני גאה בך ואת הכי הכי בעולם! ואת מדהימה! ואני חולה עליך!"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני הייתי כל כך גאה בה, היא שיחקה אותה, והיא הייתה כזאת אלופה."
~
"סעו למקדש בונג'ונסה, שם יחכה לכם הרמז הבא," הקריאה גל.
על הצוותים לנסוע למקדש בונג'ונסה, שם יחכה להם הרמז הבא.
"אלופה שלי!" צרחה נטלי.
~

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
"למה הם עוקבים אחרינו?" שאלה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כפיר וגיא פשוט נצמדו אלינו וכל הזמן הלכו אחרינו לכל מקום."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"לא היה לנו שמץ של מושג לאן ללכת, ואמרנו לעצמנו שהאחיות גם ככה ממש מזליסטיות, אז אמרנו שאם נעקוב אחריהן אולי לא נלך לאיבוד בדרך ופשוט נמצא את הרמז."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"תוך שניות הפיוזים עלו לי."
~
"אולי תרדו קצת מהזנב?" שאלה נעמה.
"מה אכפת לכן? אנחנו כולה מחפשים," ענה כפיר.
"מחפשים, אבל למה אחרינו?"
"למה לא?"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הוא פשוט ענה תשובות מטומטמות של ילדים בכיתה א'."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"והיא פשוט משום מקום שואלת אותנו אם אנחנו יכולים להפסיק לעקוב אחריה, אם אנחנו יכולים להפסיק וזה, אבל למה לנו?"
~
"כי אנחנו מחפשות לבד, תחשבו לבד, חלאס. נגמר הסיפור."
"אנחנו גם מחפשים, אז מה אכפת לכן?"
"אל תנצלו אותנו!" מחתה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"התאפקתי שלא לתת לו בוקס לפנים."
~
"מי עוקב אחריכן?!"
"אתם!"
"למה נראה לך?"
"כי אתם לא מסוגלים למצוא לבד את המקום?"
"למה נראה לך?"
"כי אתם עוקבים אחרינו?"
"מי צריך לעקוב אחריכן בכלל. אפשר לחשוב שאתן יודעות משהו מהחיים שלכן."
"עובדה!"
"אתן זוג בנות מטומטמות שסתם באו בשביל לעשות כאילו שהן מבינות משהו! אתן כלום!"
"תראו מי שמדברים! חושבים שהם אנשים גדולים רק כי הם מבוגרים יותר! אתם אפס! אפס! זה שאתם בהיי-טק לא אומר שאתם משהו גדול כל כך!"
~
~ספיר ונעמה. אחיו תאומות.~
"משם זה הידרדר למטה…"
"הרבה למטה."
~

(צ'ורוון.)
דור עלה על פני המים.
"כמה זמן?" הוא שאל.
"ארבעים ותשע שניות," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אתה אומר לעצמך בהתחלה – מה הבעיה לעצור את הנשימה לדקה? זה קל, לא?"
~
"שוב," אמר דור וצלל.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עד שאתה עושה את זה שוב, ושוב… ושוב… ושוב…"
~

"מחסום," הקריא מייק, "מי מוכן לחוויה עוצרת נשימה?"
"אתה מוכן לחוויה עוצרת נשימה," אמר שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אי אפשר לדעת מה הם רוצים ממך. באותה מידה המשימה יכולה להיות קפיצה מאיזה צוק, משהו מפחיד, משהו מלחיץ. זה מאוד לא ידוע."
~
"בסדר, אני אעשה את זה," אמר מייק.
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"הנה הרמז, גל! אלופה שלי!" קראה נטלי.
הן שלפו את הרמז מהמעטפה ונטלי הקריאה:"מי מוכן לספור?"
מי מחברי הצוות מוכן לספור? במשימה זו, על הצוותים יהיה לספור את כל פסלי הבודהה המוזהבים שבחדר שנמצאים בחדר. מספר הפסלים הוא גדול מאוד, ומכיוון שספירה תהיה פעילות משעממת, אחד מחברי הצוות יקריא לחבר הצוות השני טקסט מעניין על המקדש ועל סיאול בכללי. הטקסט, איך לא, מלא במספרים, דבר היקשה על חבר הצוות הראשון לספור את מספר הפסלים.
רק לאחר שיצליח חבר הצוות לספור במדויק את מספר הפסלים ולומר את המספר לשומר, הוא ייתן לו בתמורה את הרמז הבא.
"אז גל, מי יספור?"
"אני אספור," אמרה גל.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"לספור זה קל, מה הבעיה לספור: 1, 2, 3…"
"זה נשמע ממש קל, זה כזה צ'יפס."
"ואני אוהבת צ'יפס."
"צ'יפס זה יאמי, אבל זה גם משמין."
"כן…"
~

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
"פשוט תעזבו אותנו, תלכו לדרך שלכם ותישארו שם!" אמרה נעמה.
"מי בכלל צריך זוג מטומטמות כמוכן?!"
"תראו מי שמדבר!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הוא הטריף אותי על השכל, עיצבן אותי, עלה לי על העצבים."
~

(צ'ורוון.)
"קדימה דור, עוד פעם אחת, זאת הפעם שלך," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"כל פעם זה היה כזה: ארבעים ושש שניות, חמישים ואחת שניות."
"כל הזמן משהו שמתקרב לדקה."
"וזה היה די מתסכל."
~

"קדימה מייק, אתה עכשיו עושה את זה או שאני חונק אותך," אמר שון.
"אני אתבע אותך על זכויות יוצרים!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אז לקחתי את שיטת העידוד המשונה של מייק בשביל לנסות לעודד אותו."
"גיליתי שזה לא כזה נחמד מהצד השני."
~
"איזה, אני גם ככה נחנק בלי אוויר למטה," אמר מייק.
"אז תיחנק שם או אצלי, תחליט אתה."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"עכשיו ברצינות: נניח ואתה מנסה לחנוק אותי, אתה באמת חושב שאני אתן לך?"
"אני יותר חזק ממך."
"באמת? נראה לך?"
"ברור."
"אתה חי בסרט."
"לא, אתה."
"אתה."
~

"כל הכבוד דור!" קראה אורין אחרי שדור עלה למעלה והצליח להעביר מתחת למים יותר מדקה.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"בסוף הצלחתי בזה."
~
הוא התנגב במגבת, ואז לקח את המעטפה.
"סעו למקדש בונג'ונסה," נרשם לו.
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"נו, נטלי, אני לא מצליחה! כמה מספרים יש בסיפור המשעמם הזה?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני מתחילה לספור ונטלי בינתיים חופרת לי עם הסיפור המשעמם הזה, וזה משעמם טיחו, וזה גם עם מלא מלא מספרים אז אין לי מושג מה היא רוצה ממני!"
~
"אני לא יכולה, נו, נטלי!"
"גל, המספרים בסיפור הזה גם ככה."
"אז אל תגידי אותם."
"אבל חייבים."
"אז שיואו, פשוט, נו, לא יודעת."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איזה משעמם היה הסיפור."
"הכי משעמם."
"וגם מוזר."
"מאוד מוזר."
"נו, מה הקטע?"
"מה, אני מסכימה איתך."
~
"נו, מה נעשה?"
"אין לי מושג."
"אוף, אני אתחיל שוב," אמרה גל.
~

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"בסוף הם ירדו לנו מהראש."
"הצלחנו לסלק אותם."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"שנינו החלטנו לוותר, הלכנו משם כמו ילדים גדולים."
~
"נחפש לבד," אמר כפיר.
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"העיקר, נטלי ואני הצלחנו לפתח שיטה."
~
"יאללה, אנחנו צריכות לשמור על המקום הראשון."
~
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.