אני והוא פרק 29 חלק א'(הצלחתי לכתוב פרק)
אני והוא פרק 29 חלק א':
בסוף הצלחתי לכתוב פרק
פרק 29 חלק א':
"ולואי אם קייט תדע זה יהיה סוף מערכת היחסים שלכם" זאין אמר.
"כבר נפרדנו" אמרתי.
"מה?!? למה?!?" זאין וליאם שאלו.
"כי מאז שחזרנו יש לה רק סיוטים והיא שונאת סיוטים" אמרתי.
"אתם חושבים מה שאני חושב?" ליאם אמר.
"שסיוטים קשורים לערפדים?" אני וזאין שאלנו.
"כן" הוא אמר.
נ.מ נעם:
בבוקר קמתי והחלטתי ללכת לבקר את קייט לבשתי:
חולצת בטן שהלו קיטי מצוירת עליה
ג'ינס ארוך בצבע כחול כהה
אולסטאר גבוהות אמיתיות
שיער אסוף לקוקו
יצאתי והלכתי לבית החולים אבל שכחתי באיזה חדר קייט אז ניגשתי אל המזכירה.
"כן?" היא אמרה.
"באיזה חדר נמצאת קייט לוי?" שאלתי.
"חדר 155" היא אמרה.
הלכתי לחדר פתחתי אותו ולא ראיתי לא את קייט ולא את לואי אז נכנסתי והיה פתק ובו היה כתוב.
'אם תרצו לראות את קייט והארי בחיים אז תסגירו לי את לואי, נייל וזאין' קראתי לעצמי בלב והחלטתי להתקשר ללואי.
"הלו?" שמעתי מהצד השני.
"היי לואי?" שאלתי.
"כן" ענו מהצד השני.
"לואי אתה, נייל, ליאם וזאין בואו דחוף לחדר של קייט כי חטפו אותה ואת הארי" אמרתי.
"מה?!? אנחנו כבר מגיעים" לואי אמר.
נ.מ קייט:
המשך יבוא…
תגובות (1)
אני מצטער שאני לא מגיב על הסיפור, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שאת מעלה המון סיפורים יומיום, ורובם לא ממש עומדים בחוקי האתר.
למשל, כשאת מעלה את כל הפרקים מהראשון ועד לנוכחי – זה אסור. את בעצם מעלה פעמיים את הסיפורים שלך, וזה חסר טעם. גם אם לא הגיבו לך, אסור להעלות פעם שנייה או שלישית. את יכולה למחוק את הקודם ואז להעלות אותו שוב, ככה שזה לא יהיה כפול, למשל.
בנוסף, אני לא מבין למה את מחלקת את הפרק לשניים. זה פרק קצרצר במיוחד, והוא בטח לא נכנס לעמוד וורד אחד מסכן, וגם בו יש כל כך הרבה אנטרים, שאם היו כותבים אותו ועורכים אותו לפי העריכה המקובלת בחלוקה לפסקות, לא היה הסיפור מגיע אפילו לחצי עמוד וורד… אני חושב שזה חבל, כי הקוראים בינתיים מחכים לעוד וזה מה שהם מקבלים.
אני מציע לך להאריך את הפרקים, ככה שיהיה יותר כייף לקרוא אותם, כי מי רוצה לחכות עד שתעלי פרק אם את מעלה כל כך מעט כל פעם?