ZEX-משימה 22 הקרב השביעי!

היליוס ירה כמה יריות,אך הן עברו
דרך הגוף שלה."טנאקוי!" צרח סקייבס.
הוא רץ במהירות אדירה,ועמד מאחוריי האישה.
אחרי כמה שניות הרצפה נחתכה.
מיימון ואני יצרנו שלשלאות מאשליה,אך הן עברו דרך האישה.
"אי אפשר להילחם ברוח!" צרחה לוסי והניפה עליה את הגרזן שוב ושוב.
"משעמם" נאנחה האישה.היא שחררה צרחה,וכולנו עפנו אחורה והתרסקנו בחוץ.
קור עז יצא מתוך גופה,וכולנו התחלנו לקפוא.
"ו-ו-ו-וו-ללל-ט" מימה אמרה,מששקת מקור.סכין הברק שלה עבר דרך גופה של האישה,והתפוצץ בתוך האחוזה.
"ש-ש-ש-שווו-ן" היליוס קפא גם הוא:"מ-מ-מ-מה עווושיייים?" כל גופו רעד מקור.
להבה אדומה חזקה יצאה מהחרב של סקייבס,אבל הקור כיבה אותה.
היליוס ניסה לירות שוב,הפעם טיל-מגה,אך שוב זה עבר דרך הגוף שלה והתפוצץ באחוזה.
"ד-ד-ד-דמאט" רעדתי מקור.ניסיתי ליצור אור מהעגילים,אך זה נכשל.
"לא תוכלו לנצח" היא צחקה.היא התקרבה ללוסי,ונעצה בה מבט.
לוסי צרחה,ופצעיה נפתחו.דם נשפך מגופה,ויצר שביל ארוך אל תוך האחוזה,ולוסי איבדה את ההכרה."לו-ס-ס-ס-סו-ני" מימה כבר כוסתה בקרח.סקייבס רץ אליה,אך היא הניפה את ידה באוויר והוא התנגש בחומה של האחוזה,ואיבד את ההכרה.
מימה זרקה סכינים,והיליוס החל לירות באקדח.הכל עבר דרך גופה של האישה,והיא הניפה את ידיה באוויר,וכל גופם כוסה בקרח.הם קפאו לגמריי.
"ל-ל-ל-לא" לחשתי.לפתע,ארבעה אורות בוהקים יצאו מהאחוזה,ועמדו מולנו.סם,עם טבעת צהובה זוהרת.ג'יידי,עם עגילים כחולים זוהרים.אוסקר,עם שרשרת ירוקה זוהרת.לייט,עם צמיד ורוד זוהר.
"הרביעיה שלי! מושלם!" צחקה האישה.
"לא באנו בשבילך" חייך סם."באנו בשבילם" הוסיף אוסקר.
לייט התקדמה אליי,והתכופפה מולי."שון" היא לחשה."אין זמן לייט" חייך סם.הוא התחיל לזהור בצבע צהוב.
"אנחנו כאן כדי לתת לכם עוד כוחות להלחם" אמרה ג'יידי.היא זהרה בכחול.
"היליוס,אם אתה תמות,אני אהרוג אותך" צחק אוסקר,וזהר בירוק."שון,אתה מסוגל" חייכה לייט,וזהרה בורוד.הם הפכו לארבעה אורות.
אוסקר נכנס לתוך גופו של היליוס.ג'יידי נכנסה לתוך גופו של סקייבס.סם נכנס לתוך הגוף של לוסי.לייט נכנסה לתוכי.
סקייבס התעורר,וקם ללא פצעים או קרעים על בגדיו."מה קרה לי?" הוא שאל.על כתפו היה סרט כחול.
"אני בחיים!" קראה לוסי,גם פצעיה נעלמו,והייתה לה קשת צהובה על השיער.
אור ירוק בקע מתוך אוסקר,והוא שבר את הקרח שלו ושל מימה.הייתה לו חגורה ירוקה על המכנס,ולמימה הייתה טבעת עם יהלום אדום.אני קמתי,וכבר לא הרגשתי את הקור,והפצעים שלי נעלמו.
היה לי צמיד סגול על היד.
"לא! זה הכח שלי!" היא צרחה."ועכשיו,זה שלנו!" קראתי ורצתי אליה.הנפתי את הקלשון,והוא יצר חתך על בטנה."וולט!" צעקה מימה.היא זרקה את הסכין,והוא חישמל את האישה.
היליוס ירה את טיל-מגה,והוא פגע באישה.לוסי זרקה את הגרזן,והוא נכנס דרך בטנה של האישה ויצא דרך גבה.סקייבס רץ,והסתובב מולה עם החרב מונפת קדימה,וחתך את ידיה.מיימון יצר אשליה של כלוב,ולכד את האישה.
"לאאאא!" היא התחילה לבכות ולצרוח.
כולנו חייכנו חיוך גדול.ניצחנו.השמש סוף סוף עלתה,וקרני השמש האירו את חייוכינו.

(בחדר של שון,ZEX):
התעוררתי והבטתי בחדר.היליוס קם כבר מזמן.קמתי לאט,והתארגנתי.לקחתי את הזמן משום מה.
התיק הגדול שלי כבר היה ארוז,ונח ליד המזוודה.השיער השחור הפרוע שלי כמעט והסתיר את עיני.
השבוע היה עמוס,ושכחתי לגמריי ללכת ולהסתפר.
הבטתי במראה.העיניים הכחולות שלי בהקו מהתרגשות.
"שון!!" נכנסה לוסי בזעם לחדר.השיער הלבן שלה הגיע עד מותניה,ועיניה הכחולות בהחלט לא נראו שמחות."אני מאחר שוב,נכון?" צחקתי."כן! ועוד ביום הכי חשוב! אני אקח את זה!" היא צעקה ולקחה את התיק והמזוודה והלכה.
נאנחתי.לבשתי את העגילים והצמיד,ולקחתי את הקלשון.
הדלת נפתחה,והבטתי אחורה אל החדר הריק."להתראות" מלמלתי,ויצאתי.כבר הרבה זמן שאני בחדר.
עליתי למעלה על הגג,והיליוס ולוסי חיכו לי.שיערו החום היה קצר,לפחות לו היה זמן להסתפר.
עיני הדבש שלו בחנו שוב את האיזור.הוא יתגעגע,זה בטוח.
"שון הדארי!!!" צרח סקייבס:"לעזאזל איתך!!! כמה צריך לחכות?!" הוא צרח.
שיערו היה שחור וארוך,ועיניו היו חומות."תירגע,אני פה,לא?" צחקתי.
"תעלו כבר!" הוא צרח,והפנה את ידו את המסוק,שם התיקים והמזוודות נחו.
"חכו לנו!" נשמע קול מחדר המדרגות.אנאל הייתה הראשונה לעלות.שיערה היה אדום וארוך,ופס ורוד עליו,ובתוספת גם פס ירוק.מימה עלתה אחריה,אך נפלה על פניה שוב.שיערה הירוק היה קצר,ומשקפיה נפלו קדימה."סליחה" היא מלמלה,ועיניה הירוקות חיפשו אחר משקפיה.
קליאו עלתה גם.היא הייתה גבוהה,שיערה היה שחור ארוך,ועיניה סגולות.היא חייכה בקושי.
גם פין הגיע."פין! מה אתה עושה פה?" שאלה לוסי."ככה אני אתן לתלמידה שלי ללכת מבלי להגיד שלום?" הוא נשען על הקיר.הוא היה מורה."זה היה לפני שלוש שנים" נאנחה לוסי וחייכה.
"קדימה!! אין לי את כל היום!! צריך להיערך לקבלת הפנים שלכם לXEZ,לעזאזל איתכם!" צרח סקייבס.
"צודק" מלמלתי."קליאו! את בטוחה שאת לא באה?" לוסי תפסה בידיה של קליאו.
"כן.אני צריכה ללכת ולנדוד.עליי ללמוד עוד על חרבות אם אני רוצה להיות לוחמת החרבות הכי חזקה" היא חייכה אל סקייבס,אך הוא הפנה ממנה את מבטו.
"אני אתגעגע!" לוסי חיבקה אותה חזק,ואחר כך חיבקה את אנאל ומימה.
"זהו!! בואו נלך!!" צרח סקייבס.אני,היליוס ולוסי הנהנו,ועלינו על המסוק.