החיים הטובים פרק 11 ♥

מנקודת המבט של ליאן :
"ישלך עוד אומץ…" אמר והסתכל עליי בעיניים, ירקתי עליו… "חתיכת…" הוא התחיל להגיד, פה הבנתי שעשיתי את טעות חיי.
הוא דחף אותי לעבר הקיר והתחיל לנשק אותי התנגדתי והעפתי אותו עם הידיים, "סתומה" הוא אמר וזז, נשמתי לרווחה, "תקשרו אותה איתם," אמר והצביע על איתי וגיא, הם קשרו אותי באמצע, והסתכלתי על גיא בעצב, "איפה אסף?!?" שאלתי בכעס, "אל תדאגי…לא פגענו בו…עדיין," הוא צחק בקול רם,
"שלא תעזו לגעת בו אפילו!"
"למה מה…מה תעשי לי אה?! ילדונת, " הוא התקרב אליי והרים את ראשי עם ידו, "אני אם כבר יכול, וישלי הרבה מה לעשות בך" חייך אליי ולא הסתכלתי אפילו, שתקתי.
"תעזוב אותהה יא בן זונה! יא כלב!" צעק גיא, "כמה מחמאות… רוצה גם שברים בגוף?!" הוא שאל וכיוון אליו את הרובה, "לאא!" צווחתי, שהוא בא לירות, "גם ככה אתה מיותר! ואתה רק עושה רעש,"
הוא כיוון לראשו גיא הסתכל עליי וחייך את החיוך הזה שלו…שהיה גם שהוא בא אלי הביתה והסתערתי עליו בנשיקה, "תעזוב אותו!" צרחתי הוצאתי את כל נשימתי, ליבי פעם כל כך בחוזקה, ודור לחץ על ההדק, כמעט התעלפתי באותה שנייה, פתחתי את עיניי אחרי כמה שניות והסתכלתי על גיא, שהסתכל עליי, "גיא"
"אוי תיראו מזה…אין כדורים באקדח!" אמר וזז הצידה, נשמתי לרווחה, "אני לא מפחד ממך," אמר גיא באומץ, "וואלה ? כי אני יכול לעשות שיהיה פה כדורים, אז תסתום ילד "
"טוב אתם נשארים פה, סגור תדלת דודי," אמר דור והם יצאו ונעלו, נשארנו שם, עם איזה שומר אחד שעמד בפינה ובהה בי, וחייך כל שנייה, חתיכת סוטים,
הסתכלתי על איתי המעולף, וגיא…" אני מצטערת"
"את את מצטערת?" שאל, "כן…בגללי אתה…"
"שום בגללך…זה הגורל, אל תדאגי ניצא מפה," "מה הם רוצים מאבא…"
"איך אבא שלך הסתבך עם החברה האלה.."
"אני חושב.." התחיל איתי להגיד מתערב בשיחה, "אני חושב שהם רק רוצים את הכסף, בכל זאת משפחה עשירה, עשירה מאוד…"
"חתיכת פדופילים שמשעמם להם בחיים," אמר גיא, "לא אכפת לי מה הם, אני רוצה לצאת מפה, ולהציל את אסף"
"אבל איך ניצא מהחדר הזה!"
"יש תשומר המזדיין הזה" אמר גיא בלחש, "תסמכו עליי בזה.." מילמלתי, "לא ליאן תיזהרי!" דאג איתי, "ששש אני אסתדר,"
הסתכלתי על השומר בחזרה שעדיין חייך אליי, וחייכתי אליו בחזרה נגעלתי מזה…אבל אין ברירה, נשכתי את שפתיי והוא קם והתקדם אליי, "איזה נסיכה.." מילמל וחייך, "תשחרר אותי יהיה כיף,"
"וואלה מזמן לא עשיתי את זה.. " הוא הוציא לי את הקשרים, קרצתי לאיתי וגיא, נעמדתי מולו וחייכתי, "תודה" "בכל פעם שתרצי….כוסית" הוא התקרב…עד פה…עוד שנייה איתי התפוצץ עליו, "אי אפשר שהם מסתכלים… " אמרתי בתימומות , "אל תדאגי אין פה מצלמות…" חייך ובהה בשפתיי, "מצויין.."לחשתי ,"מה אמרת?"
"שאתה ניראה מצויין" אמרתי ונגעלתי מעצמי, "אני יודע, "
איכ הוא היה מסריח, "כל כך בטוח בעצמך….כנראה אין לך מראות בבית.." אמרתי, "מה?" הוא שאל מופתע, ובעטתי בו …במקום הרגיש של הבנים…
הוא נפל על הרצפה,"זונהה!"
"שב בשקט" שיחררתי את איתי וגיא וקשרנו אותו, אחרי שגיא ואיתי הרביצו לו עוד קצת, כמו שצריך, והוא התעלף, "הייתי צריך להוציא תכעס קצת…" אמר איתי , "טוב עכשיו יוצאים מפה יאלה, "
"נעול,"
"המ… אין פה חלונות…" הסתכלתי סביב, "יש רק חורים של איוורור מזה…מחסן,"
מה עכשיו.." התיישב גיא, "רגע רגע…חייב לצאת איכשהו!" אמרתי בלחץ,
"ליאן את בסדר?"איתי חיבק אותי, "אל תדאג.. " חייכתי, "אני צריכה לשאול אותך את זה"
הוא חייך , "אל תדאגי לי רק מכות קטנות,"
"בטח הפיצה התקררה" צחק גיא, אוי …רק הוא יכול לחשוב על דבר כזה בזמן כזה… "טוב לבחור הזה חייב להיות מפתח," אמר גיא והתחיל לחטט עליו הוא עדיין היה מעולף, "בינגו!" צעק והתקדם אלינו, פתחנו בזהירות את הדלת ויצאנו , בשקט…
"ששש…מזה פה.. "
"תחנה מרכזית ישנה."
""טוב איפה אסף יכול להיות.." חיפשתי, "הינה אתם שומעים את זה?"
"כן זה בא משם,"
התקדמנו ושמענו קולות מחדר קטן ,"כן אל תדאג נסחט את אבא שלהם תאמין לי הכסף יהיה פה תוך שעה," אמר דור,
"דיברנו איתו כבר,"
"אוי מי גאד הם דיברו עם אמא ואבא!" צרחתי, " יאיו מה שעובר עליהם" אמר איתי, "בטח אסף גם שם…"
"צריך לקרוא למשטרה, בואו נילך מפה" אמר גיא, "אם הם יראו שנעלמנו הם יפגעו באסף!" אמר איתי ,"רק צריך להשיג טלפון, והמשטרה תהיה פה תוך דקה,"
"רגע בואו נחשוב.." התחיל איתי להגיד והדלת נפתחה, "פאק.." התחלנו לרוץ משם, והגענו ליציאה, שמענו צעקות משם, הם בטח גילו, "איך הם ברחו איך!"
"מה עושים?!" שאל גיא, "חשיבה מהירה…חשיבה מהירה…"
"חמודיםם?? אני רק אומר לכם שזה הסוף של אח שלכם!" צעק, "שיט חייב לחזור!!" צעקתי, "שום לחזור" עצר אותי גיא, "אני לא יכול לאבד אותך…" "גיא..,"
"אני לא יודע מה הם יעשו לך שם…די…ליאן…."
"אני חייבת ואיתי…איפה איתי? " שאלתי והסתכלנו סביב "איתי?!" צעקתי ושמענו ירייה….