פנימיית אנצ'נטד-פרק 1

"פשוט קחי נשימה עמוקה ותכנסי אל הפנימייה. אחרי פחות מיום כבר תמצאי חברות וחברים חדשים, אני יודעת כבר!" אמרה לקארן אמא שלה במהלך האריזות לקראת היום הגדול-הכניסה של קארן לפנימייה לילדים מצטיינים.
"אני יודעת שהכל יהיה בסדר, אבל בכל זאת אני מפחדת" אמרה קארן ונגבה מעט דמעות שזלגו על לחייה הצחורות.
"קארן, זה טבעי ובסדר גמור לפחד!" אמרה לה אמא וחיבקה אותה חזק.
קארן צדקה. היו לה מספיק סיבות לפחד מהכניסה לפנימייה, אבל היא לא ידעה כמה מפחיד זה באמת יהיה.
בבוקר היום למחרת, הגיע נהגו של דודה העשיר של קארן כדי להסיע אותה אל הפנימייה.
"אהובה שלי, קחי איתך את השרשרת הזו. היא הייתה של סבתך והיא תשמור עלייך מכל רע" אמרה האם לביתה ודחפה בתוך ידה שרשרת זהב יפה, מעוטרת בעזרת אבן יקרה עליה חרוטה המילה
"enchanted" (כישוף באנגלית). קארן ענדה על צווארה את השרשרת מיד ונשקה לאמה במצח.
היא צעדה לעבר מכוניתו של דודה ולא הפסיקה לנפנף לשלום לאמה לאורך כל הזמן.
הנסיעה אל הפנימייה לקחה קרוב ל-3 שעות.
"כשהייתי בגילך גם אני למדתי בפנימייה הזו" אמר נהגו של דודה של קארן בדרך לפנימייה.
"באמת? זו פנימייה טובה?" שאלה אותו קארן בעניין רב.
"זו פנימייה מיוחדת" אמר ושתק לאורך זמן.
קארן הייתה מעט מבולבלת, אך דבר לא הרס לה את מצב הרוח. היא הייתה נרגשת מאוד לקראת הלימודים בפנימייה.
היא דמיינה את השותפות שלה לחדר ואת השיעורים שסוף סוף יתאימו לחוכמתה.
כאשר היא דמיינה את הדברים האלו, היא אחזה בידה את האבן היקרה שקיבלה באותו היום מאמה.
נהגו של דודה, אריק, נעץ בה מבטים חשדניים.
"ממתי יש לך את השרשרת הזו?" הוא שאל אותה לבסוף.
"מהיום לפני שנסענו, אמא נתנה לי אותה" היא אמרה והמשיכה לאחוז באבן.
"כדאי לך להיזהר מהאבן הזאת. היא יכולה לפעמים להיות מאוד מסוכנת" הוא אמר לה והותיר אותה מבולבלת. קארן לא הבינה למה התכוון אריק כשאמר זאת.
כשהגיעו לבסוף אל הפנימייה, נפרד ממנה אריק לשלום. הוא העניק לה את אחת מחולצות בית הספר שלבש הוא בעצמו כשלמד בפנימייה.
"תלבשי את החולצה ביום והיא תגן עלייך. ותזהרי לא לחשוף את הניבים שלך במהלך היום, בזמני היו מקבלים על זה עונשים" אמר לה אריק ולחץ את ידה.
עכשיו קארן הייתה מבולבלת לגמרי, היא לא הבינה כיצד אנשים יכולים "לחשוף ניבים" ואיך אבן יכולה להיות מסוכנת.