קור
לאט לאט ובזהירות אני מתפרקת מבפנים ונבנית מחדש צינית וקרה.
לאט לאט אני מתחילה לחבב את החיבוקים של אחרים, כי קר לי, גם עם הסוודר הכחול.
לאט לאט הם מתבוננים בי קופאת מקור, ולא מבינים מה קורה לי, למרות שאין יותר חומה שתגן עליי, והם יכולים לדעת הכל, אם ירצו, לרגע.
תגובות (0)