יוליוס בלק – פרק 8

"מה קרה ? " שאלתי בקול רועד . "ג'ימרון … סבא … מת לתמיד .. חשבתי שתרצי לדעת על זה , ותזכרי ש…למרות הכל … הוא סבא שלך ותכבדי את מותו "
" אוקי אבא , ועכשיו אני יכולה ללכת לנום ? " אמרתי . כן .. זה כאב לי שהסבא היחידי שיש לי בעולם מת … אבל זה הגיע לו כ"כ !!!
עליתי למעלה ל'חדר שלי' ושכבתי על ה'מיטה שלי' , עצמתי עיניים וניסיתי להרדם .. אבל אז …
טימוטי החליט לעשות הופעה בחדר שלו , הצמוד לשלי , עם הגיטרה החשמלית שלו , עם המגבר הכי חזק ביקום !!
אוף !!!! קמתי מהמיטה בעצבים ונכנסתי לחדר של טימוטי בסערה " תגיד לי , לא שמעת פעם על נסיכות עייפות שרוצות לישון שנת צהרים בחדר לידך ?! אולי תנמיך את הדבר ה… הייייייייי ג'ון "
קטעתי את הצעקות שלי בוואט אחת ובמקומן הלבשתי על עצמי את החיוך הכי מסנוור שיש לי – ג'ון , הבן אדם ה כ י חתיך בשנדל , שבמקרה גם החבר של אח שלי , ישב ליד אחי בספה שבידו הגיטרה החשמלית … אופס ?
" מצטערת , ההיתי בטוחה שטימוטי שוב מופיע לברביות שלו " אמרתי והצלחתי להצחיק אותו , טימוטי עשה לי את המבט המסוכם של "תעופי מכאן" וקרצתי לו במהירות
" מצטער יולי , לא ידענו שאת כאן " ג'ון אמר וחייך אלי " אנחנו ננמיך את הטונים , שינה טובה הנסיכה הנרדמת " טוב , בשלב הזה טימוטי כבר שלף סידור לומר עלי קדיש – אלוהים כממה שהוא חתיך!!
" בייי ביי " אמרתי וחייכתי שוווב לג'ון , יצאתי מהחדר ומולי עמד לא פחות ולא יותר – מייקל !!!
" מה אתה לעזאזל עושה פה ?!?!? " צעקתי עליו והוא רק שילב את ידיו " יאו , אי אפשר לישון בבית הזה !! " ירדתי למטה וידעתי שמייקל אחרי " יוליה , רק תני לי שניה לדבר איתך !!!! " הוא רדף אחרי כשיצאתי במהירות והלכתי לבית השפוי , הוא תפס את ידי וסובב אותי אליו .
" את אפילו לא נותנת לי לפצות אותך ! מה את כ"כ קשוחה ? " הוא אמר וקירב אותי אליו . זה כבר לא פרפרים – זה עכבישים בלבלב !!!
" תתנצל " אמרתי וסובבתי את הראש ממנו , מחכה להתחנפות הכי גדולה בתולדות האנושות
" מצטער נסיכה " הוא אמר וחייך " על מה אתה מצטער ? " שאלתי אותו בקול הכועס המדומה שלי
" על זה ש…לא נישקתי אותך קודם " הוא הצמיד את מצחו אלי ודחפתי אותו ממני , נכנסתי לבית השני והוא נכנס אחרי כמובן "מצטער על זה שירדתי עליך , ושגנבתי לך את המפרט , ושעצבנתי אותך , ושנשמתי לך את האוויר שרצית " הוא שוב תפס אותי , הפעם במותנים ולחש לי באוזן " סולחת לי ? "
" טוב נו … אם אתה ממש מתעקש … " הוא סובב אותי אליו והרים אותי לחיבוק מוחץ " אייייייייייייה הצלעותתתת " צרחתי בכאב והוא הוריד אותי והושיט לי את הזרת שלו
" שולם ? " " אההא " שנינו חייכנו אחד לשני

" זה היה הרבה יותר קל ממה שציפיתי " מייקל אמר כששתינו ביחד קולה על הספה "מה ? להשלים איתי ? " עניתי תוך כדי עשיית בועות עם הקש
" כן … כבר קניתי לך מתנות ותכננתי נאומים .. חשבתי שאת הארד טו גט "
מתנות ? למה לא אמרו לי קודם ?
" איזה מתנות ? " התקרבתי אליו ממש וחייכתי חיוך מתגרה " להביא לך אותם עכשיו ? לא בריב הבא ? אוקי "
הוא שלף מכיסו שרשרת מדהימה , עם תליון לב זהב .. " ואוו !!! באמת שלא ההית צריך " אמרתי ושנינו צחקנו " באמת שאני לא יכולה לקבל את זה … "
המשכנו לשתות את הקולה ולעשות תחרויות בועות " תגידי יוליה … ההית פעם .. בקשר רציני ? "
נחנקתי מהקולה " אממ לא .. לא ממש " אמרתי בן שיעול אחד לשני
" אז … הנשיקה של היום במקלט .. היתה הנשיקה הראשונה שלך ? "
" לצערי כן ! ראית איך הרסת לי את החוויה ? " אמרתי לו בקול נעלב , הוא לא באמת הרס לי – אני לא מחשיבה אותה .
" אוי מסכנה שלי .. הרסו לך את הפנטזייה ? " הנהנתי ושנינו צחקנו " אפשר להציע לך חווייה מתקנת ? "
הוא קירב את הראש שלו לשלי יותר ואז ..
דפיקות בדלת .
קמתי לפתוח באי רצון ועמדו שם 2 שומרים של האחוזה " יוליה , מה את חושבת שאת עושה פה ?! תגידי ביי ביי יפה לחבר הזה שלך ותחזרי לאחוזה , ומיד ! כן , זאת פקודה "
" סליייייייחה ?! " נעמדתי מולם והפנים שלי התחילו להאדים בכעס אמיתי " מי אתה חושב שאתה שאתה בא ומדבר אלי ככה ?! לא אכפת לי מה הדרגה שלך ומי ביקש ממך להביא איתי , אתה תדבר איתי בכבוד הראוי לי !!!!! חתיכת חצוף , פקודה ?! אני צריכה לפקוד עליך ! אניייייייי הבת של השליטים פה , לא אתה ! וגם אם אלוהים שלח אותך , אין לך שום זכות לפקוד עלי כלום!!"
כעסתי ברמות שאין דברים כאלה – זאת לא הפעם הראשונה שהשומרים האלה חושבים את עצמם !! " חבל יוליה , חבל שנצטרך לקרוא לאבא שלך , שיראה שאת מפירה את חוקיו ! "
" תקרא לו , אני באמת רוצה לראות מה הוא יגיד שהוא ישמע על איך שדיברתם עלי ! " מייקל קם וניסה להרגיע אותנו ואז העיניינים באמת התחילו להתחמם – כשהשומר ניסה לדחוף את מייקל החוצה , איך שהוא הקול שלי עלה כמה אוקטבות והעשן יצא לי מהאוזנים , תאמינו לי – גם אתם שמעתם אותי צועקת .
" מה קורה פה ?!?!? " אמא ואבא שלי הגיעו כששמעו את הבלאגן שהולך בבית " אבא , אתה לא מאמין !!! " קפצתי עליו בבכי " השומר האידיוט הזה , הוא צעק עלי פה ודיבר עלי ממש מגעיל , הוא פקד עלי לצאת מכאן ! אתה מבין ?!?! ובאמת שלא התכוונתי להשאר פה המון זמן !!!! מי הוא שבכלל ידבר אלי ככה? " המשכתי לבכות והוא ליטף לי את השיער " זה לא נכון דיוויד !! הילדה הקטנה והמעצבנת שלך , לא יודע איך יש ביניכם קשר !! אתם כל כך אצילים והיא כל כך חוצפנית !! "
" שקט !! " אבא צעק וכולם השתתקו " אתה לא תדבר ככה אל אף אחד מהמשפחה שלי ! ובמיוחד לא לבת שלי , מובן לך ?! אתה כ"כ מפוטר שאין לך מושג עד כמה ! ואת ילדה – אני גם מאמין שיש לך צד לא חלק בסיפור הזה , תפסיקי להפר את הכללים של השלטון שבמקרה הוא של דוד שלך ותתנהגי יפה גם לאנשים הפשוטים !! "
" אני לא מתנהגת יפה ?! אני ?!? אתה שומע את עצמך בכלל ?! אתה באמת מאמין לו ? מייקל בוא , אני לפה לא חוזרת !! "
משכתי את ידו של מייקל ויצאנו בריצה מהבית " יוליה , תחזרי בבקשה " שמעתי את אבא מבקש ממני , ופשוט לא ידעתי מה אני עושה . הכל התבלגן לי בראש .. הכעס והכבוד …. האור והחושך … הראש הסתחרר לי ומייקל הושיב אותי על ספסל באחד השדות ליד הבית.
" הכל בסדר ? " הוא שאל אותי והקול שלו התעוות " לא יודעת .. אני מרגישה נורא .. אני רוצה לחזור הביתה … " ניסתי לצעוק לאבא אבל לא יצא לי קול , ניסיתי לחייג את המספר אבל הטלפון נפל לי על הרצפה , כשניסיתי להרים אותו מייקל דרך עליו " את לא הולכת לשום מקום " הוא אמר " מייקל תעזור לי !!" לחשתי לו במעט הקול שנשאר לי , הרגשתי בחילה נוראית וסחרחורת שגרמה לי לפול מהספסל .. לאט לאט גם לא הצלחתי לנשום ..
מייקל ישב על הדשא לצידי ואמר " בהצלחה לך נסיכה … מקווה ש…לא תשרדי את זה .." הוא נשפך מצחוק ופתאום המון אנשים סובבו אותי .. הצחוק המרושע שלהם הדהד לי באוזניים עד ש..
איבדתי את ההכרה והתעלפתי .