יוליוס בלק – פרק 7

" שלום לכולם " אמר המורה הכי מכוער ומעצבן עלי אדמות " אני בוריס ואני אהיה המורה שלהם השנה ב4-5 יחידות . אצלי בשנים קודמות כולם הוציאו 112 ב5 יחידות !!!!! ומיייי שלא יקבל יותר מ90 יסולק מייד מההקבצה ! מובן ?! " הוא צרח עלינו ואז הביט לי עמוק בעיניים " אני לא הולך להפסיד את המוניטין המכובד שלי בגלל חבורה של נערי טיפש עשרה !!! מובן ?!?!?1 "
" כן המורה , כמובן . " אמרנו בפחד .
" אוקי , להוציא ספר אלגברה ולהתחיל לתרגל !! מעמוד 45-60 , סתם חזרה קטנה למי שהצליח לשכוח את כוחן של הפרבולות "
אמא ?!?!?!?!?!?!?
שעתיים של תרגול שקט , המורה הסתובב בנינו והציץ מידי פעם למחברות , וכל דף עם תשובות לא נכונות הוא פשוט תלש בעצבים וקלע לפח ,או העיף מהכיתה , ואז .. הוא נעמד מאחורי וצעק "יוליה מייה שרה ג'ונסון יוליוס בלק !! הביאי לי את מחברתך מייד !!!! " הגשתי לו בידי הרועדת את המחברת , איך הוא יודע את כל השמות שלי ?!?!?! אפילו אני לא זכרתי אותם !!!! הוא בחן את התרגילים בקפידה והשמיע קולות מוזרים , לבסוף הוא הגיש לי את המחברת וטפח לי על השכם ולחש " כל הכבוד בלק , עושה כבוד ליוליוס " חייכתי בגאווה כשהצלצול הגואל סוף סוף בא " עד לשיעור הבא שלנ , עמודים 55 – 70 ! כולל את תרגילי הכוכבית !! ביי ביי " הוא אמר ויצא בראש מורם ומתנשא מן הכיתה . כולם ארזו את חפציהם בשקט וברחו מהר מכיתת הגהנום
" היי יוליה !! " ראיתי את ניקול מנופפת לעברי מקצה המסדרון " היי ניקולי !! " התקדמתי אליה וחיבקתי אותה , ישבנו ביחד על הרצפה עד שריצ'ל תצא מכיתתה והיא הרגיעה אותי בקשר למורה בוריס " הוא קשוח , אבל הוא באמת עזר לי במתמטיקה שנה שעברה . הוא נשאר אפילו אחרי הלימודים … בסה"כ יש לו לב טוב " " כן … אני מאוד מקווה ! " אמרתי חיבקתי את ריצ'ל שבדיוק יצאה מהכיתה שלה מבסוטית " יאאא איזה מורה חתיך שמו לנו השנה … יאו ניקול אנלא נושמת !! אהעאהעאהעא " היא משכה אותנו ורצנו ביחד לקומה מתחת – שם ניקול נפרדה מאיתנו והלכה לביולוגיה , ואנחנו פנינו שמאלה לפיזיקה .
ישבנו בחדר המעבדה הריק עם השולחנות הארוכים ודיברנו על הנשף , על המורה החתיך , על המורה החתיך , ועל המורה החתיך , בנתיים הכיתה התמלאה ובשולחן לצידי התיישב – מייקל !!
" הייי " אמרתי לו והוא נישק אותי בלחי וחיבק אותי ביד אחת , כשהשיחה התפתחה המורה נכנסה .
זאת המורה , הכי , הכי , חמודה , שראיתי , מימיי !!
בלונדינית עם עינים קטנטנות כחולות , נמוכה , עם חיוך עצום על הפנים " שלום!!! אני לינדי ואני המורה שלהם השנה לפיזיקה !!1 מגמת פיזיקה אומנם קשה בגלל הבגרויות וכל זה , אבל אני אהפוך אותה להכי כיפית שיש !!!"
היא התחילה לחפור .. ולחפור ולחפור על מה היא מצפה מאיתנו , ואיך השיעורים הולכים להראות .. וכמעט שנרדמנו היא אמרה
" אז עכשיו כל זוג יקח עדשות מסוגים שונים ופנס מעבדה ויבדוק את השתקפות קרני האור בכל אחת !!! בהצלחה !! "
יודעים איזו מסקנה מאוד חשובה גיליתי מהשיעור הזה ?!?!
שאני ומייקל יושבים באותו שולחן !
השולחנות נראים כשולחן אחד ארוך , אבל בתכלס – הם לא !!!!
ריצ'ל עשתה לי פרצוף כועס והלכה לעבוד עם סיקי – הבן אדם הכי מסריח שאי פעם נוצר .( איך הוא הבן של שר הביטחון ?1 איךך ?!?! ) ואני הגשתי למייקל את אחת העדשות , בהתחלה העבודה ביחד היה ממש ממש כיפית , צחקנו ומילאנו את הדף .. אבל בשאלה האחרונה ..
" זה HO5 !! " צעקתי עליו שוב ושוב בכעס " לא נסיכה, זה TH5 !!! " " תפסיייק לקרוא לי ככה !!!!!!!!!!!! זה HO5 !!!!!!!!!!!! " " לא יעזור לך לריב , אני הצודק "
אני שונאת אותו !!!!!!!! שונאת את כל השלמות הזאת שבו !! מה ההוא מוציא אותי מטומטמת ?!?!?1
" מה קורה פה ילדים ? זה סימן שביל כולנו !!! זוזו תנו לי להציץ " היא הביטה מספר פעמים בעדשה בזוויות שונות " טוב , מצטערת בלונדה , אבל החתיכי כמעט צודק , זה thi5 , מאוד קרוב !!! " היא הלכה וכולם חזרו לעבודתם , הוצאתי לו לשון והפנתי לו את הגב , הוא חיבק אותי מאחורה ולחש לי " מה קרה ילדונת .. קשה להיות טועה ? " העפתי אותו מעלי והוא חייך את החיוך המושלם הזה שלו .. אוף !!!! הוא לא יכול להעלם או משהו ?
הוא סובב אותי שוב אליו והרים את ראשי כדי שאביט בו " מצטער ,סולחת ? בבקשה ? " הוא זייף קול מתחנן ואמרתי " בשביל לרצות אותי תצטרך לנסות יותר !!" אמרתי שהצלצול צלצל ויצאתי עם ריצ'י בהפגנתיות מהכיתה , הוא רק חייך אלי .
מה עבר לו בראש ? אלוהים יודע !

שיעור אנגלית עבר בפשטות – אני לא רוצה לחפור לכם עליו . מורה נחמדה , אחלה כיתה , עשינו חזרה קצרה והיא שיחררה אותנו ,ומה שנשאר זה – שיעור מוזיקה !!
והוא הייה שווה !
הגעתי אחרונה לחדר – כי פשוט לא מצאתי אותו . הוא היה במקלט של המקלט של המקלט , כולם ישבו בחצי מעגל עם הכלים שלכם לידם ובדיוק רון רצה להתחיל לדבר
" סליחה שאיחרתי , הלכתי לאיבוד " אמרתי ורון חייך והצביע על הכיסא הריק – ליד מייקל . מייקל נראה דיי משועשע מהפרצוף הכועס שלי והתיישבתי בכוונה על הרצפה , נשענת על רגליו של ג'יקוב – הידיד התורן .
" אוקי , אז ברוכים הבאים לחדר מוזיקה , הבית השני שלכם מעכשיו " רון הסביר קצת על המבנה של החדר , על איזה מגבר של מה , על הכלים שבו ואיך להשתמש בהם " אוקי , אז אחרי שדיסקסנו על הפרטים הקטנים , בואו נעשה סבב שמות קצר .. יש פה רק שלושה תלמידים מהכיתה שלי ואת רובכם אני לא מכיר .כל אחד יגיד את שמו ואת הכלי נגינה שהוא מנגן בהם נתחיל בך יוליה ? "
" קוראים לי יולייה , ואני מנגנת בגיטרה ק"א (שילוב מקובל של קלאסית ואקוסטית) , פסנתר וקלידים . " אחרי היה ג'יקוב , המתופף , הרוב באמת היו מתופפים וגיטריסטים , רק אני ומייקל מנגנים על פסנתר ..
" אוקיי , ועכשיו כדי שאוכל לשבץ אותם ע"פ רמות הרכבים – נעשה אודישנים קצרים ! " כולם נבהלו והתחילו להתלחשש חוץ ממני " אל תדאגו , זה לא יגרום לך לעוף מפה , פשוט הערכת מצב . מי שרוצה יכול לעשות גם מחר , אין בעייה בכלל , מי שרוצה לעשות עכשיו שירים את ידו " אני , מייקל , ג'יקוב ועוד 2 תלמידים לא מוכרים הרימו את ידיהם , כל האחרים (10) שוחררו הביתה .
" אז , מי יתחיל ? " רון שאל אותנו כעזר לי לקום מהרצפה "אני צריך לחזור הביתה מוקדם.." ג'יקוב אמר , " אני יכולה להיות אחרונה , אני לא ממהרת " "אוקי חברה , אז הסדר הוא ג'יקוב נימי דייקי מייקל ו..יוליה , יאלה לכו להתכנן "
פתחתי את חוברת האקורדים שלי וחיפשתי שיר לנגן באודישן , היה לי המון זמן לבחור ועברתי דף דף בהתלבטות , בסוף בחרתי שיר מוכר וחרוש אבל האקורדים שלו קשים ואני אוהבת לשיר אותו . ולפסנתר החלטתי שאנגן את היצירה הכי יפה של שנדל – ויקטוריה של לואיס 63 , סבא שלי .
ישבתי על אחד הכיסאות בקצה המסדרון של חדר המוזיקה וקצת עברתי על האקורדים והפריטות בשיר , בכל זאת ההיתי קצת לחוצה . ראיתי את מייקל מתקדם אלי וכבר דמיינתי איך אני שוברת לו את הגיטרה על הראש " שלך ? " הוא שאל כהראה לי את המפרט האהוב עלי – בצבע כסוף עם ציור של הביטלס " כן , תודה " הושטתי את ידי לקחת אותו אבל הוא איגרף את ידו ולא נתן לי את המפרט
" מה אתה לעזאזל עושה ? תחזיר לי את המפרט !! " קמתי בעצבים וצעקתי עליו " אני אחזיר לך את המפרט כשתסלחי לי … עד אז .. ביי ביי " הוא חייך את החיוך המעצבן ביותר שלו והסתובב . הוא . הולך . למות !
דייקי נכנסה ל'אודישן' וניצלתי את הזמן כדי להחזיר לעצמי את אחת המזכרות החשובות בשנדל " מייקל ? " אמרתי כשהתיישבתי לידו ושמתי את ידי על רגלו , "כן יולי ? מה קרה שחזרת ? "
" אממ … הבנתי שאני סתם קנאית . לא ההיתי צריכה להשתולל ככה ולכעוס כי התשובה שלך היתה נכונה … בוא נשלים ? " אמרתי בקול מתוק , הוא צחק והוציא את המפרט מהכיס הימני שלו " אוקי , שולם ? " " ברור !! " חטפתי את המפרט מידו ואמרתי "שלא !!!" הוא קלט שעבדתי עליו והתחיל להאדים " זה לא יעבור לך חלק נסיכה !! את תשלמי על זה !! "
" כן ? מה תעשה לי ? " אמרתי כשנעמדתי ממש קרוב אליו והבטנו אחד לשני בעיניים , הוא הצמיד אותי אליו בידו , נישק אותי ונכנס לחדר מוזיקה .
שוב ? הוא נישק אותי ! ניייייייישק אותי !
נ י ש ק !!!! כאילו לא נשיקה צרפתית וכל זה , פשוט נשיקה על הפה !
מה הוא לעזאזל חושב שהוא ?!?!?! הוא בטוח שזה יעבור לו בשתיקה הקטע הזה הא ? אני הולכת לעשות לו את המוות ! איך ? לא יודעת , אבל אני אמצא דרך להתעלל בו !
הלכתי לקחת את הגיטרה שלי מקצה המסדרון ותכננתי בראשי את תוכנית הנקמה , אבל בתכלס … ואו . הוא נישק אותי ! אוף איתו !!!! אחרי 10 דקות מייקל יצא וחייך אלי שוב , דחפתי אותו מהדלת ונכנסתי עם הגיטרה לחדר
" היי יוליה , בואי שבי " רון אמר לי והפרפרים בבטן התחילו – יש לי פחד במה קשה ! במוזיקה פחות אבל עדיין … " אז קודם כל – תפסיקי להיות לחוצה ! את 100000 אחוז בהרכב הגבוהה , שמעתי אותך מנגנת כבר בתור ילדה – כישרון כזה לא ראיתי הרבה " התחלתי לחייך ולהסמיק והוא המשיך " אז , בואי תתחילי עם מה שהכנת בגיטרה ואחר כך נגלוש לנו לפסנתר , ואני אשמח גם לשמוע אותך שרה כי ככול הנראה את הזמרת היחידה כאן .. ותפסיקי להיות לחוצה !! "
הפרפרים בבטן ! אהעאהעא !!
התחלתי לנגן ולשיר , בהתחלה ממש פחדתי ולא העזתי להרים את הראש ולהביט ברון , כשסיימתי את השיר הוא מחא כפיים בהתלהבות שגרמה לי להפוך לעגבנייה " מדהים מדהים מדהים ! כל הכבוד ! אולי תפסיקי להלחץ ?!?! " צחקתי ועברתי לנגן בפסנתר שהיה בחדר , הפרפרים נעלמו והצלחתי אשכרה להנות מזה .
" טוב , תודה רבה לך יוליה , ושיהיה לך יום נעים " הוא חייך וקמתי אחרי הראיון הקצר איתו , לקחתי את הגיטרה ויצאתי .
" מה אתה עדיין עושה פה ?!?! " צעקתי על מייקל " אין לך חיים ? " ניסיתי לעקוף אותו ולצאת " את שרה נורא יפה " הוא רץ אחרי כשיצאתי מהבניין " והביצוע של ויקטוריה … לא ידעתי שאת מסוגלת לרמות כאלה " ניסיתי להתעלם ממנו כשיצאתי מבית הספר , אבל גיליתי שהשומר בהפסקה והשער סגור , כך ש – לא היה לי לאן לברוח מהקרציה המושלם הזה ! הוא המשיך לשגע ולשגע אותי , אז פשוט טיפסתי מעל השער וקפצתי למטה (במזל לא שברתי כלום!!) והלכתי מהר למכונית של דיזיי
"מי זה המושלם הזה שמחזר אחריך כמו זבוב ל…" קטעתי אותה " דיז , תפסיקי ! הוא לא מחזר עלי ולא נעלים , הוא סתם ילד משועמם שלא יודע כלום מהחיים שלו ! " " הוו .. מישהי פה עצבנית היום … " שמתי את האוזניות של האיפוד באוזניים וחיבקתי את הגיטרה עד שהגעתי הביתה , נפרדתי יפה מדיזי ונכנסתי במהירות לאחוזה – יום ראשון היום ולצערי חייבים להיות שם !
" היי אבא " אמרתי כשראיתי אותו מדבר עם אחד השומרים בחוץ " היי , איך היה היום ? " " העיקר שהיה , אני עולה לישון "
" חכי רגע .. יש משהו שאני צריך לספר לך לפני .." הוא אמר לי במבטו הרציני , "משהו קרה.."