איני אנושית-פרק שלישי
בערך שעתיים לאחר שנרדמתי,
שמעתי דפיקות בדלת.
"היי, ניק, עצרו אותנו,
בבקשה תגידי לי שיש לך תוכנית"
נשמע קולו של ויק.
"יש לי" מלמלתי, אך ידעתי כי הוא לא שמע.
כעבור כדקה יצאתי מן הכרכרה.
"סלח לי, אדוני השוטר, למה עצרת אותנו?"
שאלתי, קולי נשמע ילדותי ותמים.
"זאת רק בדיקה שגרתית"הוא אמר,
אך ידעתי כי יש יותר ממה שהוא מגלה לנו.
"מה שמותיכם?"הוא שאל והוציא את פנקסו.
"אני ויקטור ואן-קרקל" ויק היה כמו תמיד,
ידע מתי עדיף להגיד את האמת ומתי לשקר.
"והעלמה?" שאל בזמן שאני פיהקתי.
"אני ניקולט ג'והנסון" אמרתי לאחר שנייה.
"רגע, האחיינית של מרי?" הוא שאל.
"כן, אתה מכיר אותה?" שאלתי, בהפתעה מזוייפת,
כולם מכירים אותה, היא דאגה לכך.
"ברור, מי לא מכיר אותה?" הוא אמר ועל פניו חיוך,
כנראה משום שהחליט כי אנו בלתי מזיקים.
"אם כך, אני מניח כי אתם נוסעים אליה?" הוא שאל
ונראה כי מבטו נעה ממני אל ויק.
"כן, אתה מבין, הוא ביקש את ידי והחלטנו שאנחנו רוצים את ברכתה של משפחתי"
אמרתי ונשמעתי נרגשת, למרות שהדבר היחיד שבאמת רציתי לעשות כרגע, היה לחזור לישון.
"ברכותיי" הוא אמר ותפח על גבו של ויק.
"אבל למה בשעה מאוחרת כול כך?" נראה כי לשנייה כמעט שכח כי אנחנו בסוג של חקירה.
"אתה מבין, החתונה בקרוב ויש עוד כול כך הרבה דברים להספיק ואני גם רוצה לבלות
כמה שיותר עם המשפחה.." השארתי את המשפט פתוח אך המשכו היה ברור.
"ובכן, אם כך, לא אחזיק אתכם יותר, דרך צלחה" אמר והלך בחזרה אל סוסו.
"ביקש את ידי?" שאל ויק כאשר השוטר כבר היה רחוק מאיתנו.
"זה הדבר הכי פחות מטורף שהצלחתי לחשוב עליו" אמרתי והעפתי קווצת שיער מעיני.
"מטורף?" שאל וגבותיו התרוממו בתהיה.
"בקיצור, או שאתה ביקשת את ידי, או שחטפת אותי, איזה מהם טוב יותר לדעתך?"
אמרתי בזמן שחזרתי אל תוך הכירכרה.
"לילה טוב" אמרתי ונעצרתי לשנייה כאילו שחכתי דבר מה
"אה, אם תעז להעיר אותי עוד פעם אחת, אני אדאג לתלוש את לשונך"
תגובות (1)
חוחו, הפרק יפה :>
תמשיכי בבקשה :>