חוזר לבית ספר כמו מטומטם – הוידוי היומי של סאני
היום החלטתי ללכת לבית הספר, כי ידעתי שללא שני או דין, אני אתחרפן מרוב שיעמום. ברצינות גמורה. לכן, מיוזמתי, הלכתי לבית הספר. אני יודע, אני טיפש. ברגע שעברתי מבעד לשער הכניסה, ידעתי שזו הייתה טעות. נשארתי בכל זאת. הברזנו משיעור ספורט, כרגיל, ועישנו מאחורי המגרש, איפה שאף אחד לא נכנס. חוץ מגיל. בפעם הקודמת שכתבתי אמרתם שהיא מקרה אבוד. דכאוני, נשמע כמו משהו שאני הייתי חושב. אבל אני מקווה מאוד שהיא לא. שיום אחד היא תבין שזאת לא היא, ושזה לא מה שהיא אמורה לעשות. ושהיא צריכה להיות עצמה ולעולם לא להשתנות. אני לא מבין למה בנות טובות צריכות להשתנות רק בשביל להיות עם בנים רעים. אבל מה אני? אני דן בתהייה הזו כבר זמן מה. אני נחשב לרע, או טוב? אני מעשן, שותה, חותך, ודיכאוני. מצד שני, לעולם לא הייתי רוצה לגרום למישהו ללב שבור, כי אני יודע כמה זה כואב. אבל אני לא רך, ולא קשה… מה אני בכלל? פילוסופיה עושה לי כאב ראש.
שכחתי כמה מעצבן בית הספר יכול להיות. המורות פשוט גורמות לי לרצות לדפוק את הראש בקיר עד שאני אמות. ניסיתי על השולחן. זה לא עבד.
אין לי הרבה מה לכתוב כרגע. שום דבר מרגש לא קרה.
אעדכן את הקוראים הנחמדים מחר. כנראה. אם יקרה משהו מיוחד. מה שסביר להניח לא יקרה.
תגובות (6)
אף אחד לא יודע מה יקרה מחר! מאיפה לך לדעת אולי מחר דווקא יקרה לך משהו מעניין! תחכה תראה, ותמשיך לכתוב ;)
אני גם ניסיתי את זה מלדפוק את הראש בשולחן, ושולחן מקולקל -,-'
ואולי… אולי שני רואה בו (בגיל) משהו שאנחנו פשוט לא מצליחים להבין… (או שהוא מטומטם או אני לא יודעת מה..)
בכל אופן, אני חושבת שזה נחמד דווקא שהלכת לבית ספר כדי לראות את החברים שלך. יש בזה משהו טוב לדעתי…
שהיה לך מעניין תודיע לנו (נו מה נעשה, זה דיי מעניין ^<^)
אה וכתבת ממש יפה, כמו תמיד ניסוח עשר ^_^
אין לי מה לומר -,- לא יודעת למה ._.
אני מאמינה ששני תבין בסוף, אפילו אם לא תהיה בישראל, שגיל הוא מסוג הנערים האלו שזורקים את חבורת שלהם כמו גרביים.
ואני חושבת שהיא תהיה אסירת תודה לך, והיא תאמר לך את זה.
אני בטוחה שהיא תבין.
אני דפקתי את הראש בקיר, אבל זה כאב אז דפקתי את הראש בקיר עם כרית.
וכמו שאני תמיד אומרת, אני מקווה ששני תבין סופסוף שהיא עושה משהו לא בסדר…
אני חושבת שזה טוב שהלכת לבית הספר ופגשת את החברים. צריך לצאת מהבית לפעמים. במיוחד לפניי מעבר לארץ אחרת!
וכן, כמו שספיר אמרה, אם יהיה משהו מעניין תודיע לנו! ^^
ואני בטוחה שמשהו יקרה מחר.. כל יום קורה משהו!
אני לא חושבת ששני מקרה אבוד ואני לא חושבת שאנחנו יכולים לשפוט אותה על פי סיפור קצר. למרות שאתה מעשן-יש נוער שמעשן אני בכלל לא בעד אבל מה לעשות… ושותה-אני מתנזרת מאלכוהול אבל מותר לך לשתות, אני רק מקווה שאתה לא משתכר למוות… וחותך-למה??? ואני מאוד עצובה על כך ומקווה שתעבור את הזמן הזה בחיים שלך מתישהו ותפתח דף חדש (הכל מתוך דאגה) אני חושבת שאפילו על סמך זה שאתה דואג אם תגרום ללב שבור מראה שיש לך הרגש והדאגה לא לגרום זאת לאף אחד. וכן, שיעור ספורט זה זבל והלוואי שיכולתי להבריז… מורות הן בנות אדם (רובן…) רק שכמו בני-אדם יש ביניהן גם בעלי אישיות רעה (לא מעט, לצערי), אך גם כאלו עם אישיות טובה (אמא שלי והאימהות של שתיים מהחברות שלי הן מורות והן נחמדות), אבל אני מניחה שנאום המורות הזה לא עוזר בכלום אז…
אם תצטרך עזרה או פריקה או מקום לספר בו מה איתך ברור שאנחנו תמיד כאן, אבל ספיר מה נראה לך??? זה לא סיפור מתח או רכילות, אלה חיים של בן-אדם! לא הייתי רוצה שיתייחסו אל חיי כסיפור בידורי…!
היי היי, למה ככה?!
ברור שאני לא מתייחסת לחיים שלו כאל "משהו בידורי", איך אפשר לחשוב ככה בכלל? (כאילו ברצינות, בנאדם פורק את עצמו פה…)
זה היה בסוג של הומור, ברור שהכוונה פה היא "אז אם אתה תצריך עזרה תודיע לנו"
….
אחח', סליחה באמת שאנשים לא מבינים את זה…