הרגשה איומה -2

פרק שני:
פתאום ראיתי מישהו נועץ בי את עיניוו,
 הוא התחבא מאוחרי שיח, חשב שהוא איננו נראה, אך ראשו הציץ.
הוא היה בחור גבוה, בהיר עור, שיער שחור. 
הלכתי מהר הביתה, נכנסתי ונעלתי את הדלת. 
אמרתי לעצמי שזה בטח שום דבר, אולי הוא לא מסתכל עלי.
הגיע הערב, שוב פעם הלכתי לישון עם אותה הרגשה של אתמול. 
התעוררתי בבוקר, התארגנתי, והפעם אבא שלי יכל להסיע אותי לבית ספר, כמובן שהסכמתי.
הוא הוריד אותי קצת לפני השער.
ההרגשה חזרה, מישהו אכן נועץ בי את מבטו. נכנסתי לשער בית ספר, הסתובבתי במקרה לאחור כי שמעתי את שמי וראיתי אותו, את אותו אחד שראיתי אתמול מאחורי השיח. מה הוא עושה פה ?! חשבתי לעצמי. פתאום מישהו נגע בכתפי, נלחצתי. 
״למה את לא עונה שקוראים לך ?״ אמרה רומי. ״אה היי״ וחזרתי למחשבותיי. ״הכל בסדר בר ?״ ״כן למה ? ״ לא יודעת.. את מתנהגת שונה ביומיים האחרונים. ״ 
נכנסו לשיעור ואמרו לנו שתכף בא המורה המחליף כי המורה חולה. 
פתאום הוא נכנס.  בחור גבוה, בהיר עור, שיער שחור. ״לא״ אמרתי לעצמי. ״זה לא יכול להיות״. 
דבר ראשון אחרי שהוא נכנס לכיתה, הוא חיפש אותי. כשמצא, נעץ בי את עיניו בתוך עיניי. כעבור כמה שניות התחיל לדבר. ״היי אני המורה שלכם……״ וכל השטויות האלה. 
חיכיתי לסוף השיעור. נגמרו הלימודים וחזרתי הביתה. לא יכולתי להתרכז בכלום. חוץ ממנו. מה אני עושה ?! למה הוא עוקב אחרי ? מי זה ?! 
ופתאום צילצל הטלפון.