הכול התחיל מטעות במספר פרק11 1d
נק" מבט דני
ביי אבא אמרתי לו הוא טס להולנד ל2 שבועות
נק" מבט לואי:
אני כועס על עצמי. על מה שעשיתי לשירה ואנחנו היינו הזוג הכי חם בכל לונדון.
דני ואבא שלה ריי עברו לבית שלנו.
ניגשתי לחדר שלה ושמעתי אותה שרה
http://www.youtube.com/watch?v=kYtGl1dX5qI
שהיא סיימה דפקתי בדלת
דני: מה לואי רק שתדע בחיים שלי לא חשבתי שאתה כזה
אני: אני יודע פגעתי בשירה אבל רונה נישקה אותי לא אני אותה
דני: שחייתי באוסטריה הייתי ידועה כמשדכת
היא לחשה באוזני את התוכנית המושלמת להחזרת אהובת ליבי.
נקודת מבט מורן:
הלכתי לדני וואו איזה חדר מגניב יש לה
http://bedroomdesigncreation.blogspot.co.il/2013/08/cool-bedroom-ideas.html
אני: אני צריכה עצה.
דני: מה נהייתי פסיכולוגית עוד היום???
אני: מה יש היום?? שאלתי בסקרנות
וראיתי עצב על פנייה.
אני: את יכולה לספר לי.
היא: לא משנה מה את צריכה.
אני: תשמעי אני נרשמתי למגמת ריקוד של היפ הופ וזה הסגנון היחיד שאני לא יודעת
היא: אין בעיה תוך שעה תהיי מאסטרית.
כעבור שעה:
וואו איך היא זזה כמו נוצה, טוב האמת שהיא במשקל נוצה
אני: התעייפתי מאוד
היא: אבל רק התחלנו
אני: זה מספיק רוצה לבוא לבית של הבנים?
היא: אין בעיה
אני: מה את לובשת??
היא: הינה זה שוב מתחיל.
נקודת מבט דני:
לבשתי בסוף את זה בזכות מורן
http://www.polyvore.com/cgi/app
הלכנו לבית של הבנים וראיתי את ליאם מתמזמז אם קים
ואת מורן אם נייל ואת דניאלה אם זאין.
אני ולואי אמרנו באותו זמן.
בנות..
לואי: אבל גם את בת
אני: נכון אבל אני לא גנדרנית בלי להעליב בנות.
לואי: כנראה שאין אם מי לדבר.
אני: איפה הארי?
לואי: בחדר שלו
הלכתי לחדרו פתחתי את הדלת ואני רואה אותו שם אם אור המטומטמת הזו.
אני מביטה לה ולהארי עינים
הארי: אבל דני את לא מבינ…
אני: תהנו
רצתי ויצאתי החדר ומהבית שלואי רודף אחרי.
למרות שאני אם עקבים אני יותר מהירה
הגעתי הבייתה ונעלתי את הבית ונחתתי על המיטה
שמעתי את השיר של רוני דואני סוכרייה בעיברית ונרדמתי.
תגובות (9)
תגיבו פליזזז אני ממש משקיעה
לאב יו טו את מתכוונת לעשות אותי שמחה ולהמשיך ^_^ או לעשות אותי מבואסת ולהגיד מחר&_&
נראה לך אם עוד 3 יגיבו אני ממשיכה
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייי
תמשיכיייייי :)
אני ממשיכה בישבילכן אבל תגיבו כולם לא רק אתן
0,0
תמשיכי!!
מדהימושלם!!!!!
בשם הבננה הקדושה שבים!!!!!
או באוקינוס!!!!
תמשיכייייייייייייי