ZEX-משימה 18 היליוס נגד אוסקר!

(כמה שעות קודם לכן):
השישיה האולטימטיבית השתחווה מול האישה.
אוסקר היה לחוץ,ורעד במקומו.
"יהיה בסדר" לחשה מיסט.
הוא הנהן,והרים את ראשו.
"ג'יידי,תעזבי את החרב,סיימון תפסיק לאכול צ'יפס" היא נאנחה.
ג'יידי החזירה את חרבה למקום,וסיימון נגס בצ'יפס האחרון שלו והחזיר את השקית אל מתחת לברדס.
"ועכשיו,נעבור שוב על התכנית-תהרסו את המבנה,תמצאו את הכתבים הסודיים,ואז תחסלו כל מתנקש מXEZ ששם.אם יש לכם זמן,תחסלו גם את תלמידי ZEX"
במשפט האחרון אוסקר זז בתנועה מוזרה.
"אוסקר,יש לך משהו לומר?" היא הרימה גבה."כן,אנחנו חייבים לפגוע בZEX?" הוא שאל.
"כמובן!הם עשויים להיות הרי בXEZ יום אחד.אל תשכחו לסיים אותם לפני שיגיע הבוס של XEZ לאירוע" היא אמרה ויצאה מהחדר.
ג'יידי וארת'ור יצאו גם הם.רק סיימון,מיסט,אוסקר וסם נשארו בחדר.
"היא עדיין לא יודעת שאתה מנהיג XEZ" צחק סם."איך נצא מזה?" לחשה מיסט ונשכבה על הרצפה.
"אוסקר,אתה בסדר?" שאל סיימון והוריד את המסכה."לא.אני לא אוכל להלחם בהם.היליוס נמצא שם" אמר אוסקר.הוא הזיע והיה לחוץ.
"גם לי לא קל לחשוב על זה" אמרה מיסט.
"תרגעו,לייט ואוסקר,אתם יותר מדי חושבים על זה,מה אם בכלל לא תפגשו אותם?" סם חזר להקליד במחשב."ומה אם כן?" מיסט הרימה את ראשה.
"אז תלחמו בהם,ותנסו שלא להרוג אותם.תפצעו אותם חזק,ותשקרו שהייתם בטוחים שהם מתים" צחק סם."בכל מקרה,אם אנחנו רוצים לעצור אותה,חייבים לחשוב על תכנית.ארת'ור לא מוכן לתת לנו מהנוגדן לרעל שלה.מה תעשו?" הוא אמר וקם.
"דבר ראשון,אתה צריך להפסיד" אמרה מיסט ונעמדה:"תחפש מישהי בשם לוסי.היא חזקה מאוד,היא תוכל להיות פחות או יותר שווה לכוחות שלך.תחליש אותה ותתנהג כאילו אתה מנסה להרוג אותה.היא תזעם מספיק,ותצליח לנצח אותך".
"לוסי?! טוב,אני מניח שאני יכול לעשות את זה.אבל אל תשכחו,בסוף היום רק שלושתכם תישארו בחיים ותוציאו לפועל את שלב ב'" הוא אמר.
"שלב ב' יתבצע אחרי שכל השלושה שניצחו אותך,ארת'ור וג'יידי יתחברו יחד" אמר סיימון וחבש את המסיכה.
"אתה בטוח שאתה מוכן למות בשביל לעצור את התוכנית שלה?" שאל אוסקר והביט בסם.
סם צחק,ופנה ללכת:"כן.אני אדם גאון.האנושות עוד לא מוכנה בשביל אנשים כמוני.העולם יצתרך לחכות כמה אלפי שנים בשביל להתמודד מול גאון כמוני" הוא צחק ויצא.
"הוא מקריב את עצמו…כי האנושות לא מוכנה לגאון כמוהו?" מיסט הייתה מבולבלת.
"בכל מקרה,מה אם היליוס באמת ילחם מולי?" אוסקר השפיל את מבטו.
"יהיה בסדר" אמרה מיסט.הם הביטו החוצה,וראו פיצוץ אדום בשמיים.
"טיל-מגה" אוסקר יצא החוצה.

(עכשיו,ביער של XEZ):
"אסור לי למות,או שהתכנית תהרס" אוסקר מלמל וקם.היליוס עמד לא רחוק ממנו,וחייך.
"על מה אתה מחייך?! אין לך סיבה כרגע!" צרח עליו אוסקר.
"נכון!" היליוס צחק וחייך חיוך רחב יותר:"אבל למדתי את זה ממך!"
"מה?" אוסקר קפא במקומו."לא משנה מה-תמיד תחייך! אם אתה מנצח-חייך חיוך ניצחון! אם אתה מפסיד-אל תראה ליריב שהוא ניצח אותך נפשית!" אוסקר צחק ודיבר אל החבורה.
"הוא עדיין זוכר את מה שאמרתי להם פעם?" אוסקר חשב.
היליוס זז במהירות,והסתובב סביב אוסקר.הוא התחיל לירות כדורים במהירות.
"אסור" אוסר הרגיש כמו בהילוך איטי."אסור לי להפסיד…אבל לא יכול להרוג…" הוא התחמק מכל כדור,אך עדיין הרגיש בהילוך איטי.
"אולי הגיע הזמן…לשיעור האחרון.." אוסקר עצם עיניים ועמד במקום.התחמושת של היליוס נגמרה.
"לעזאזל..!" סינן היליוס.הוא הביט באוסקר שרק עמד.
"תטען את האקדחים" אוסקר אמר אך לא פקח עיניים."אבל.." "תטען" אוסקר עצר אותו.
היליוס טען את האקדחים,וכל הזמן שמר שאוסקר לא יזוז.
רוח קלה נשבה,ועלים נשרו מהעצים.אוסקר הזיז את ידו,ותפס בעלה.
"סיימתי" מלמל היליוס,וכיוון אל אוסקר את האקדחים.
"הרוח היא אלמנט מיוחד" אמר אוסקר:"היא לא שורפת כמו אש,היא לא הורסת כמו אדמה,ולא מרטיבה כמו המים.היא חדה,ויכולה לבחור אם לפגוע או לא,לעומת שאר אלמנטים" אוסקר פקח את עיניו.
"רוצה שקל?" שאל היליוס וטען את האקדחים לקראת טיל-מגה.
"הסוד למתנקש טוב,הוא לדעת להיות כמו האוויר.עליך לדעת מתי הזמן לתקוף בעוצמה ולהעיף אחורה את היריב,מתי הזמן להיות חד ולחתוך את היריב,ולדעת מתי הזמן רק לזוז ולא לפגוע.אתה יכול לנשוב חזק,ולהשתמש בטיל-מגה בשביל להעיף,ולהיות חד ולחתוך את היריב עם כדורים.וכמובן,אתה יודע מתי הזמן רק לנשוב ולזוז.אבל עליך גם לדעת,מתי להשתמש בכל אחד מהם" אוסקר נשם עמוק.
"טיל-מגה!" היליוס ירה.טיל המגה שוגר אל אוסקר,אך אוסקר הסתובב,וזז מעט ימינה והטיל עבר ליד ראשו והתפוצץ מאחוריו.
"מה?!" היליוס התחיל לירות בלי סוף.אוסקר הניץ את ידיו באוויר,וחתך במכות קאראטה את הכדורים.
היליוס זינק מעץ לעץ.
הוא החל לירות,אך היליוס זז לצדדים והתחמק מכל ירייה.
"הסוד לשלוט בשלושת מצבי הרוח,היא לדעת באיזה מהשלושה יבחר היריב" אוסקר אמר.
היליוס עצר,והתיישב על ענף גבוה."מה היריב יבחר?" הוא הביט באוסקר.אוסקר תמיד זיהה באיזה משלושת המצבים היליוס ישתמש על פי מצב הרוח שלו.
"כשאני ממש כועס,אני נושב חזק.אם זה לא מצליח,אני חותך.וכשאין ברירה,אני נושב בקלילות.הוא יודע מה אני עומד לעשות על פי ההבעות שלי" היליוס לחש.
"זאת הסיבה שמיסט היא חזקה כל כך,אתה לא יכול לדעת על פי הפנים שלה באיזה מהמצבים היא תבחר" אוסקר חייך.
"וזאת גם הסיבה שהוא תמיד מחייך.כי אז אי אפשר לדעת מה יהיה המהלך הבא שלו" היליוס לחש והשפיל את ראשו.
"טוב,אני סיימתי להתחמם" הוא הרים את ראשו לאוסקר וחייך.
הוא ירד מהעץ,ונחת על רגליו."אני צריך לסיים אותך במכה אחת אם אני רוצה להגיע אל שון" חייך היליוס."ואיך אתה תעשה את זה?" אוסקר צחק.
"על ידי המתקפה המשודרגת שלי!" היליוס צחק.הוא החזיק את ההדק של האקדח הראשון,ואז של השני,ושל השלישי.
"עוד אחת?" אוסקר צחק.
"היי אוסקר" היליוס לחץ על ההדק הרביעי,וכיוון למעלה."אתה יודע מה משותף לשנינו?"
"המממ…חוש הומור?" אוסקר צחק.
"אולי.אבל גם" היליוס הביט בחיוך רחב אל אוסקר:"שנינו לא ניתן שיקרה משהו רע לחברים שלנו!" הוא ירה למעלה ארבע יריות ירוקות.אחר כך,כיוון קדימה ולחץ על ההדקים של כל האקדחים.
היריות הירוקות חזרו למטה,והיליוס ירה ירייה אדומה חזרה,שהתנגשה בירוקה.
פיצוץ חום שוגר אל אוסקר.הוא היה ענקי,ואוסקר לא הספיק להתחמק.
הפיצוץ יצר הדף,והאקדחים של היליוס עפו אחורה.פאו התגלגלה אחורה,וגם צ'ארלי ונהרייה עפו אחורה.
"עוד לא הפסדתי" מלמל אוסקר.הבגדים שלו היו קרועים,והיו לו הרבה פצעים.
הוא פלט דם מפיו.
היליוס רץ,וזינק אל אוסקר.הוא הסתובב באוויר,ובעט בצאוור של אוסקר והעיף את הצידה.
אוסקר התנגש בעץ,ונפל.
היליוס בהה בו."אבל למה…עזרת לי בסוף?" הוא שאל.
"כי רציתי להביא לך…" אוסקר השתעל ופלט עוד דם:"שיעור אחרון!" הוא חייך.
"אוסקר לא" היליוס קפא."אוסקר" הוא אמר.הוא רץ אליו וניער את גופו."אוסקר לא!" הוא צעק.
גופו התחיל להיות סגול,ודמו האדום הפך לורוד.
"נולד בחיוך-חי בחיוך-מת בחיוך" אמר צ'ארלי והביט בגופה שלו.
אוסקר מת,כשעל פניו חיוך.

(רחוק מההרים):
"הספקנו לטפל בה בזמן.היא תחיה" אישרו הרופאים.
"תודה לאל!" קרא באו.הוא נלחץ מהמחשבה מה סקייבס יעשה לו אם אחותו תמות.
"אבל הבחורה השנייה כבר מתה" הם הצביעו על ג'יידי.
"חדשות רעות" צחק אדם מXEZ.הוא היה לוחם חרבות.
"מה הם,ולמה אתה צוחק?" שאל באו.
"חרב אחת שבורה.אני מדמיין מה יקרה כשסקייבס יגלה על זה!" הוא צחק חזק יותר.

(איפשהו בהרים):
"אפצ'י!" סקייבס התעטש."מה האידיוטים האלה אומרים עליי,לעזאזל איתם?!"