אחות של- פרק 2-

מנקודת המבט של ענבר-
יצאתי מהכיתה ברגע שנשמע הצלצול. השנה הזאת הולכת להיות נוראית.
״היי, חדשה״ שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי. זה הבלונדיני מהכיתה שלי.
״היי, בלונדי״ אמרתי. הוא גיחך.
״תתעלמי מדנינו, הוא דפוק״ הוא אמר.
״דנינו..?״ שאלתי. כאילו שאני אמורה לדעת מה זה אומר.
״אה נכון, שכחתי שאת לא מהאיזור״ הוא אמר וגיחך לעצמו.
״הערס שישבת לו במקום״ הוא אמר.
״מתעלמת, זה בסדר״ אמרתי בחיוך.
״אני עמית״.
״ענבר״ אמרתי בחיוך.
״גורן, עוף לאימון!״ שמעתי קול מאחוריי.
״זז המאמן!״ הבלונדי אמר, הסתכל עליי והלך. אוקיי, מה עושים עכשיו?
הלכתי לקפיטריה. אנשים התלחששו מסביבי. איכס, שונאת את המקום הזה. ראיתי את רוני יושבת ומסביבה מיליון אנשים. היא קלטה שאני מסתכלת עליה והסתובבה. נאנחתי וחיפשתי מקום שקט לשבת בו, ולהעביר בנחת את השנה.
״אפשר לשבת?״ שאלתי איזה בחור שישב לבד. הוא הרים את מבטו אליי.
״כן כן״ הוא אמר ופינה לי מקום. התיישבתי בעצבנות והתחלתי לאכול. הבחור שלידי הסתכל עליי.
״מה?!״ שאלתי בעצבנות.
״כלום״ הוא אמר.
״אז מה אתה רוצה?״ שאלתי.
״למה.. את יושבת לידי?״ הוא שאל.
״אה אסור לשבת לידך?״
״לא.. את.. את לא חברה של רוני?״ הוא שאל.
״ממש לא״ אמרתי.
״אה״ הוא מלמל. חזרתי לאכול, ואז הפסקתי והסתובבתי אליו.
״ואם הייתי, אז?״ שאלתי.
״אז.. היית יושבת לידי רק בגלל שמישהו הולך להרביץ לי או משהו, ואת מנסה להגן עליי״ הוא אמר. ״וזה במקרה הטוב״ הוא גיחך. שתקתי וחזרתי לאכול.

חזרתי הביתה, אחרי יום נורא. או, לפחות התרגלתי לקרוא לזה ׳בית׳. זה כבר טוב.
״היי״ שמעתי את צחי לידי. הסתכלתי עליו. ״היי״ אמרתי בחיוך מאולץ והמשכתי ללכת.
״איך היה?״ הוא שאל. נעצרתי והסתובבתי אליו.
״היה.. סביר״ אמרתי.
״רוני הכירה לך את הבית ספר?״ הוא שאל בחיוך גאה. בטח הכירה לי.
״קצת, כן״ אמרתי. לא רציתי לגרום לו להיות מאוכזב.
״וחברים?״ הוא שאל.
״עבר רק יום אחד, ייקח לי קצת זמן״ אמרתי בחיוך.
״את יכולה לעלות לחדר של רוני, היא שם עם חבר שלה. בחור מאוד נחמד״ הוא אמר בחיוך.
״לא.. אני לא רוצה להפריע להם״ אמרתי בחיוך.
״את לא מפריעה. הם ישמחו לארח לך חברה״ הוא אמר.
״ואם את כבר שם, תגידי לרוני שתרד אליי, אני צריך לדבר איתה״ הוא אמר.
״אוקיי..״ מלמלתי ועליתי למעלה.
דפקתי בדלת של החדר שלה. לא שמעתי שום קול. לא ידעתי אם אני אפריע אם אני אכנס, או שבכלל לא יהיה שם אף אחד, או לא יודעת מה.
פתחתי את הדלת, הסתכלתי לכיוון המיטה, וראיתי אותה. ואת הערס. במיטה. מזדיינים.