פרחי מונטריי (פרק 19)

פבלו שפשף את עיניו במשך כמה שניות והביט שוב בחלון הדלת.
"פלור, זו את?", שאל את עצמו והחליט להיכנס אל החדר.
הוא ניסה לפתוח את הדלת, אך היא הייתה נעולה. הוא זז כמה צעדים אחורנית, רץ במהירות אל הדלת, אך גם אותה לא הצליח לפתוח. ברונו יצא ממשרדו בעודו מבחין בפבלו היושב על הרצפה.
"פבלו, חזרת במהירות", הוא אמר, "בוא תיכנס בבקשה."
פבלו התרומם מרצפת החדר ונכנס אל משרדו של ברונו, כשראשו מופנה אל הדלת שבה נמצאת פלור.

הערב ירד. פבלו כבר חזר מפגישת העסקים של אביו ורק חיפש את הזמן המתאים להודיע לחבריו על מיקומה של פלור.
ניקו וכריס, ישבו במטבח ושתו מיץ, עד שפבלו רץ אליהם במהירות.
"ניקו!", קרא, "יש לי משהו ממש חשוב לספר לך".
"מה קרה, פבלו?", שאל ניקו.
"אני יודע איפה מחזיקים את פלור".
המשקה של ניקו נשפך מידיו כששמע את מה שפבלו אמר, "איך אתה יודע?".
"היום, בפגישת העסקים של אבא שלי, הבחנתי שבאחד המשרדים יש משהו מוזר. כשהצצתי מבעד לחלון שהיה בדלת, ראיתי את פלור", הסביר פבלו.
"אנחנו חייבים להיכנס למשרד הזה ולחלץ אותה!", קרא ניקו.
"אני לא בטוח שנצליח", אמר פבלו, "דלת המשרד נעולה, ומסתובבים שם כל מני שומרים".
כריס קם ממקומו וחייך חיוך קטן, "יש לי כבר רעיון", ופבלו וניקו הביטו בו בתדהמה.
"קודם עלינו לחלץ את לוס", אמר כריס, "אחר כך אני אשתף אתכם בתוכנית שלי לגבי פלור".
"בסדר", אמר פבלו והתיישב עם חבריו במטבח.

יום חמישי הגיע. כריס, פבלו ותאו, התכוננו למבצע החילוץ שלהם. כשליד כל אחד מהם נמצא תיק גב קטן, התקדמו השלושה אל דלת הכניסה של המעון.
"יש לכם הכל, חברים?", שאל פבלו.
"כן", ענו השניים.
"מתי קבעת עם לוס, תאו?".
"בעוד עשר דקות אנחנו ניפגש איתה בכניסה לבר".
"טוב, חברים, שיהיה לנו בהצלחה!", קרא כריס והם יצאו אל הבר עם התיקים על גביהם.
השלושה הגיעו אל הבר שהיה מלא באנשים והבחינו בלוס, שהתקדמה לעברם במהירות.
"סוף סוף את כאן", אמר תאו.
"כבר שעות אנחנו מחכים לך", צחק כריס.
"אני מצטערת שהתעכבתי", אמרה, "יש לכם את כל הציוד?".
"הכל כאן", אמר פבלו.
שלושת החברים נכנסו אל הבר, לוס הושיבה אותם בחוץ וניגשה לקחת מהם הזמנה.
"מה תרצו להזמין?", שאלה.
"שלוש כוסות של מים מינרלים, בבקשה", ביקש תאו ולוס נכנסה פנימה, כשכריס בעקבותיה.
השניים עמדו בכניסה למטבח.
"אתה בטוח שתצליח בזה?", שאלה בדאגה.
"הרגעי לוס", אמר, "הדברים האלה הם המומחיות שלי", צחקו השניים ואדון כרמלו יצא במהירות ממשרדו.
"היי, אתה", פנה אל כריס שהביט בו במעט לחץ, "אל תתחיל עם המלצרית שלי. מה אתה בכלל מחפש במטבח שלנו?", שאל בזעם.
"אני?", שאל כריס במעט התחכמות בעודו מתקדם אל מטף הכיבוי שהיה על הקיר, "רק את זה!", קרא והתיז מעט ממנו על משקפיו של אדון כרמלו.
הוא קפץ ברחבי הבר בבהלה ובזעם, "לוס, עשי משהו!", צעק.
לוס יצאה מהמטבח, לקחה את שלוש כוסות המים שהיו על מגשה, שפכה אותם על אדון כרמלו והוא החליק על הרצפה, "לוס, מה את חושבת שאת עושה?!".
"עוזבת את המקום הזה ולא חוזרת אליו לעולם!", צעקה, אחזה בידו של כריס והם רצו החוצה במהירות.
פבלו ותאו המתינו להם בכניסת הבר, "מהר, אין לנו הרבה זמן", אמרה לוס והארבעה החלו לרוץ לכוון המעון.
לאחר כמה דקות, הם הגיעו אל המעון בעודם מתנשפים בחוזקה ליד דלת הכניסה.
"אני לא מאמינה שהצלחנו", אמרה לוס בשמחה.
"האמת, לא חשבתי שהרעיון של תאו באמת יעבוד", צחק פבלו.
"כריס, לא ציפיתי שבאמת תתיז עליו עם מטף הכיבוי", אמר תאו, "באמת שיחקת אותה".
"אין צורך להודות לי", אמר כריס, "עכשיו צריך לדאוג ללוס".
"בואי, אני אראה לך את המעון ואת חדר השינה שבו תישני", אמר פבלו ונכנס עם לוס אל המעון.
כריס ותאו נכנסו אחריהם ודיברו מעט.
"עכשיו, אחרי שהצלנו את לוס, תוכל לשתף אותי בתוכנית שלך לגבי פלור?", ביקש תאו מכריס.
"איך אתה יודע שיש לי תוכנית?", שאל כריס בהתפעלות.
"ניקו סיפר לי אתמול", אמר תאו.
"טוב, תאסוף את כל החבורה בשעה שלוש וחצי בסטודיו", אמר כריס, "תבינו את הכל שם", ועלה במהירות אל חדר השירותים על מנת להתקלח.

בשעה שלוש וחצי, כל החבורה ישבה בסטודיו וחיכתה שכריס יתחיל לדבר.
"טוב, אז התוכנית הולכת ככה…", ניסה כריס להתחיל בסיפורו, עד שאדון מרק נכנס והפריע לו בדבריו.
"מה אתם עושים?", שאל בחטטנות.
"שום דבר, אדון מרק", אמרו הילדים, הוא הנהן לעברם והתקדם אל חדרו.
"אנחנו לא יכולים לדבר כאן", אמר כריס, "אי אפשר לדעת מתי אדון מרק או אמיליה יופיעו וישמעו את התוכנית שלנו".
"אז מה נעשה?", שאלה לונה במעט ייאוש.
לניקו עלה חיוך על הפנים.
"למה אתה מחייך ככה ניקו?", שאל פדרו וניקו סימן לו עם ידו שימתין מעט. הוא התקדם אל הקיר ופתח את המעבר אל החדר הסודי.
כל החבורה הביטה בו בהתפעלות רבה.
"מה זה המקום הזה?", שאלה ולריה בסקרנות.
"במקום הזה, אנחנו נוכל לתכנן את התוכנית שלנו בלי הפרעות".
"ממתי הוא קיים כאן?", שאלה מיה.
"טוב, הגיע הזמן שאני אשתף אתכם בסיפור הזה", חייך ניקו, התיישב מול חבריו והחל לספר להם את סיפורו של החדר המסתורי.