קוסמות- פרק 5

"כמובן שזה אני, חשבתן שאני לא אגלה את החדר הזה במשך 100 השנה שאני מנהל את הבית ספר הזה? זהו חדר שימושי מאוד ומעטים גילו אותו ובטח שאף אחד מהמורים, אני רואה שהקמתן כאן מקום סודי נפלא. אני יכול להצטרף?"
ג'סי אמרה "אל תעניש אותנו בבקשה אנחנו רק רוצות לראות מה אתם עושים, רגע מה אמרת?"
"אני יכול להצטרף למקום הסודי הזה שלכן?"
"בטח, אנחנו מתאמנות כאן על כל מיני לחשים שצריך לשנן. תוכל ללמד אותנו תוכל ללמד אותנו עוד הרבה לחשים שאנחנו לא אמורות ללמוד." התערבה קטי.
"בסדר, אבל הקבוצה שלנו אמורה להישאר סודית ברור. ואנחנו צריכות לערוך את קבלת החדש." אמרה יוליה.
"ואני, ג'סי, כאחת המייסדות של מועדון הק"ת אומרת שהקבלה תיערך ביום שני באותו זמן כמו עכשיו. בסדר מבחינתך?"כן, כמובן ואני בא רק אם יש כיבוד, אגב זו כת?" אמר מרלין ועשה פרצוף מצחיק.
"לא, זה ק"ת עם ק' שזה קיצור של השם. 'קוסמות', אתה מבין האות הראשונה והאות האחרונה.." ענתה ג'סי והבנות החליפו כיף.
מרלין חייך, כמי שהכיר את ההורים שלהן הוא ידע שנולדו שלשתן קצת מזה וקצת מזה.
"אוקיי, אני יודע למה באתן לכאן, כמובן הדלת פתוחה לכן." והוא הורה עם ידו על הדלת שהייתה סגורה "נו, היא לא בדיוק פתוחה." הוא חייך במבוכה והבנות פרצו בצחוק, "נו, בואו נלך." ומרלין שוב החווה ביודו לעבר הדלת והבנות הלכו לעבר הדלת איתו ונכנסו זו אחר זו, ג'סי הייתה אחרונה וחיכתה למרלין, הוא היה עם הגב אליה והיא אמרה "נו, בוא." והוא הסתובב והיא ראתה את הפנים של קטרינה חברתה הטובה על לשון מפוצלת, ניבם חדים ועיניים אדומות היא לחשה מבין שפתיה הנוטפות דם שחור, "אני אנקום את נקמתי." בקול מלחשש וארסי.
זה היה רק לרגע ואז היא ראתה את מרלין. שוב מחייך. היא שיכנעה את עצמה שזו הזיה. וחיבקה את מרלין ונכנסה איתו אל מעבר לדלת ופתאום היא הייתה עטופה חשכה. היא ניסתה להירגע
ואז היא שמעה משהו, 'מה זה?' היא חשבה ואז היא שמעה את זה שוב.
צרחה.