אנסטסיה הגירסה שלי – פרק 1

Angeli odet 29/09/2013 732 צפיות אין תגובות

קמתי לי לבוקר יפיפה , הבטתי החוצה , מבעד לחלון הגדול שבחדרי .
ראיתי את הוורדים האדומים לצד הלבנים בסי פריחתם ,
ציפורי דבש ירוקות וורודות שתיהן שותות את הצוף , השמים בהירים ותכולים .
אמרתי בליבי : לא אמצה אוד יום יפה כזה , שתוף שמש שכזה ,
אוד מאת יתחיל החורף וכלל לא אהיה יום מושלם שכזה
אולי אבקש מסבתא לצאת איתי לטיול בגן הפרחים שלנו .
סבתי היקרה , קיסרית צרפת , האדם הנחמד ביותר שהכרתי .
כולם אומרים שירשתי את דמיונה המיוחד .
יחד שתינו , תמיד ממציאות אגדות וסיפורים ואנחנו משחקות אותן .
כולם אומרי שיש בינינו קשר מיוחד שיבשות שלמות לא יוחלו להפריד בינינו .
ובאודי מדמיינת את סבתא ואותי , נשמעו דביקות כלות בדלת .
ובחול מקום אוחל לזהות את העדינות שהייתה בדפיקות , קראתי לאבר הדלת
סבתא… . וכמובן שהי פתחה את הדלת , התיישבה על מיטתי וחיבקה אותי
ושאלה אותי את השאלה שרציתי לשאול אותה
הי אמרה לי בכול המתוק שלה אנסטסיה שלי רוצה ששתינו נלך לאורך הגן שלנו ?
וכמובן אמרתי לה שביום כזה לעולם לא אפספס הצעה כזוט .
התלבשתי מהר בשמלת מלמלה ירוקה בהירה , מלאה בפרחים לבנים , מיכל הסוגים
ולסבתא הייתה סימלה סגלגלה בורדו אם שרוולים תפוחים ויצאנו אל הגן .
הגן הדיף ניחוחות מיוחדים ומגובנים , שונים ומשונים .
תמיד אהבתי לטיל בגן הצבעים החמים והיפים בגיבון אין סופי של פרחים .
תמיד אזקור כל רגע אם סבתא , והרגע הזה הוא אחד התמונות היפות של חיי
ובשביל ליזכור את הרגע סבתא הביאה צייר קדי שיציר אותנו בגן
אומנם נאלצתי לא לזוז שעה , שמזה לא כל כך נהניתי .
אבל התמונה שיצעה בסוף הייתה שבה כל שניה .
התמונה יצעה בדיוק קמו במציעות ,שתינו הינו נראות קמו
גברות חינניות למרות שהייתי רק בת 11 והצבעים היו מרהיבים בדיוק קמו הצבעים בגן .
ואז המשכנו לטייל , ובאת ההליכה סבתה הגיעה לנושה של מסיבת הפרדה שלה ,
אחרי הכל הי צריחה לחזור לפריז … ולפתע הופיע אבא – ניכולס הצר של רוסייה
אם אימא שלי – אלקסנדרה הקיסרית של כל רוסייה . והאחים שלי : אולגה , אריסתה , כתליינה וכמובן אחי הקטן אלכסנדר . ואבי המשיך את דבריה של סבתא : אהיה נשף גדול כמסיבת פרדה מסבתא
ואני שאלתי מתי הנשף ? ואבא אמר לי הלילה וסבתא אמרה שזה בדיוק מה שהי באה להגיד לי
שהחזרה שלה הביתה הוקדמה בגלל בעיות בפריז .
דמעות החלו לרדת מעיני .
והחלתי לומר בקול בכייני שקמה שהתאפקתי , לא יכולתי להחזיק ביפנים :
אבל סבתא אמרת שאת נשארת לפחות אוד שבועיים .
וסבתא חיכה אליי .
אנסטסיה שלי , יקרה שלי , הלוואי לו יכולתי להישאר אתך
אבל אל תדאגי בערב את שוב תחייכי
אמרתי לה : איך אחיך בערב שתעזבי אותי
והיא אמרה חקי ותיראי .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך