לסיים את המשחק פרק 1

"איפה הסינדרלה שלי?." שאל רון את דרור.
"העוזרת בית שלך?.. נראה לי מנקה בסלון."
"לא מצחיק,אני רוצה אהבה."
"אחי?!? מה קורה באמת לא מצחיק? איפה רון שהכניס כול אחת למיטה?"
"נעלם,אתה מבין מאז שליאר עזבה אין לי חיים,אני כל כך אהבתי אותה."
"גבר,רציני,אתה נשמע כמו נקבה בת 15 שממורמרת בגלל איזה חבר שעזב אותה."
"טוב,חפיף תקריא ת'שיר שכתבת.",אומר רון.
"טוב,ת'אמת שזאת רותי כתבה את זה,קוראים לזה לסיים את המשחק."
"את רותי אתה אוהב?"
"ששש..השיר שלה. אמרה לי שכל נשמתה בשיר הזה,מי יודע אולי הנשמה הזאת מקשיבה לנו."
"לסיים את המשחק
שאת משחקת בי
בעינייך כבר לא להיות נחשק
את אומרת לי.
למשחק הזה אין הוראות
רק מילים יחידות שלך משקרות
במשחק הזה אין תורות
רק הבטחות שמקיר בטוח נופלות
רוצה אותך הלילה פעם אחרונה,
לאמר לך אהובה.
ואח"כ שלום לך לך להגיד
בלי לדעת את העתיד."
"שמע,רותי מפגיזה."
"כן,היא הכי אחי."
"וואו איזה שיר יפה",לפתע שניהם שומעים את העוזרת בית של רון.
"וואו,הנה הסינדרלה שלך באה.דוגרי צודקת."
"נוי,אל תשימי לב עליו."
"היה מת שאני אשים לב עליו,סיימתי כבר את העבודה אני הולכת."
"הכיכרה כבר מחכה בחוץ,מחר יבוא הנסיך עם הכפכף האבוד.",אמר דרור.
"דרור,די. להתראות נוי."
"ביי רון".[נעלמה נוי מהדלת.
"אחי,לא יפה ככה מתנהגים עם אישה?"
"אשה?.מה יש נשי במטר שמונים וחמש הזאת."
"מה יש גברי במטר שישים וארבע שלך?"
"טוב,צודק. הגזמתי.אני אבקש מחר ממנה סליחה."