החיים לא משהו – עונה 3 – פרק 1
חזרתי לחדר של נדב, נכנסתי לחדר, הוא ישב על ריצפה, ליד הארון כשלידו מזוודה.
אני: "מה אתה עושה?" שאלתי אותו לא מבינה…
נדב: "אני עוזב מחר"
לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יצאתי בסערה מהחדר שלו, טרקתי את הדלת, התיישבתי על הרצפה, נשענת על דלת חדרו ובוכה. עד שהחיים שלי מסתדרים, עד שיש לי חבר שאוהב אותי, שלא בגד בי או שלא ברח לי הוא עוזב? אין החיים שלי פשוט עלובים, גרועים, ה' שונא אותי! אין לי מושג למה הוא עוזב, מה יכול לגרום לו לעזוב? נכנסתי לחדר בחזרה, "למה אתה עושה לי את זה?!?" שאלתי בצעקה את נדב, "זה לא אני זה ההורים שלי!" צעק חזרה, "אתה יכול להישאר פה! אתה לא חייב לעזוב!!" אמרתי והוא התקרב אליי, "אני לא יכול להישאר, למשפחה שלי אין כסף" אמר וליטף לי את הלחי, "אל דבר איתי או תיגע בי יותר" אמרתי והעפתי לו את היד ממני ויצאתי בריצה מהחדר שלו, נכנסתי לחדר שלי, נעלתי אותו, שלא ישגע אותי, נשכבתי על המיטה ובכיתי, למה? למה זה קורה לי? מה עשיתי? זאת הייתה טעות לבוא לפה! והכל זה בגלל כסף! רקק בגלל כסף אני יאבד את האהבה שלי! "תפתחי לי!!" נדב צעק, "תפתחי!!" שלחתי הודעה לרון 'אתה יכול לבוא לקחת אותי מהפנימיה?' הוא החזיר לי הודעה 'עוד 3 דקות אצלך' לקחתי את האיפון שלי מהשולחן, פתחתי את הדלת, עברתי את נדב, "לאן את הולכת?" שאל אותי, הסתובבתי חזרה לכיוון שלו, "כמו שאמרתי 'אני לא יוותר עליך לעולם' "אמרתי לו, וירדתי לשער של הפנימיה, נכנסתי לאוטו.
נקודת המבט של נדב:
"כמו שאמרתי 'אני לא יוותר עליך לעולם' " היא לא מוותרת עליי, היא אוהבת, אחרי שהתעלמתי ממנה, אחרי שלא דיברתי, אחרי שהתנהגתי מגעיל אליה, היא עדיין אוהב אותי, איך היא אמרה? 'אני לא יוותר עליך לעולם', אז גם אני לא!
נקודת המבט של ניל:
"הביתה" אמרתי לרון "מה יש? את במצב רוח קרבי?" שאל אותי, "כן ועזוב אותי, שאני לא יתחיל להתעצבן עליך" אמרתי לו, "עזבתי" אמר, הגענו הביתה, יצאתי מהאוטו, כמה זמן לא הייתי בבית? ירדו לי דמעות של געגועים לאמא ואבא, נכנסתי הביתה, הם לא היו בבית, עליתי לחדר שלי, ואווווו כמה זמן לא הייתי בחדר שלי? לפעמיים אתה מתגעגע למשהו אחרי שאתה לא איתו. נשכבתי על המיטה, וחשבתי על המשפט הזה, אני לא מתכוונת שהוא יהיה גם עם נדב, אני לא וותרת עליו לעולם! הסתכלתי על התמונות שלי שתלויות לי בחדר, אחת מהם הייתה עם ההורים שלי, אני מתגעגעת, מישהו נכנס הביתה, ירדתי למטה, אמא ואבא שלי! רצתי אליהם, נתתי לאמא חיבוק גדול, "התגעגעתי" אמרתי והתנתקתי ממנה, נתתי גם לאבא שלי חיבוק, "אני צריכה לדבר איתכם" אמרתי, "מה קרה חמודה?" אמא שלי ישר נלחצה, התיישבנו בסלון, "אז קודם כל ממש כיף לי שם, אני ממש נהנת, יש לי הרבה חברות וטוב לי" התחלתי להגיד את כל התשובות לשאולות שהם הולכים לשאול אותי, "יופי" אמא שלי אמרה, "על מה רצית לדבר איתנו חמודה?" אבא שלי שאל, עכשיו החלק הקשה מגיע… "אז יש לי חבר, אנחנו בערך כבר שבוע ביחד, אבל זה נראה שאנחנו כבר לפחות חצי שנה ביחד, אתמול, הוא התנהג מוזר, בקושי דיבר איתי, לא אכל, לא שתה, ממש דאגתי לו, מסתבר שהוא עוזב, ההורים שלו עוזבים בגלל בעיה כספית, אז חשבתי שאולי נלווה להם כסף" הם הסתכלו אחד על השני, "אנחנו צריכים לדבר על זה" אבא שלי אמר לבסוף, עליתי לחדרי כשאני מבינה שהתשובה כנראה שתהיה לא…
"ניל!!!!" אמי קרה לי, ירדתי למטה, התיישבתי על המדרגות, "זה בסדר" אבא שלי אמר "באמת?" שאלתי, "כן" אימי אמרה. יש!! עכשיו ההורים של נדב צריכים להסכים…
תגובות (5)
תמשיכיייייייי
מהמממממממממם תצשיכי!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייי
תמשיכי
בבקשה תמשיכיי !!!