דמעות קשת ואלבומי תמונות
כל דמעות הקשת, שבכית בגללי.
לא יודע מתי, את תגמרי, יקירתי.
כל אותם זמנים בהם, נישקת את שפתיי.
לא יודע מתי, את תחזרי, אהובתי.
הזיכרונות מצולמים, נאגרים בערימות.
כל אותם רגעים, באלבום התמונות.
עליי השלכת, ששמרת ללא סיבה.
כל אותם שירים שכתבת, שירים על אהבה.
ספרים, מדפים, צוברים אבק.
קורי עכביש, בפינות החדר החדש.
על מיטה, עכשיו יש רק שמיכות.
איפה הנערה, מעל הכריות?
כל הצחוק, ששמעתי נעלם.
כל המנגינות, ששמענו שם.
אותה המוזיקה, שבקעה ממבטך.
אני מתגעגע, אך לאן אלך?
סתיו, וחורף, אביב מלבלב.
הקיץ שורף את העור, מצלק את הלב.
עזבת אותי, לאחר חודשים.
אני עדיין, תקוע באותם זמנים.
לא בוכה, כי נגמרו כבר הדמעות.
לא מתאבל, כי עינייך מאושרות.
ואני, נשארתי כאן לבד.
באותו בית, בדיוק אותו אחד.
ימים, ימים על המיטה.
חושך ואור, ללא מטרה.
חצים פוגעים, ישר בלב.
אין לך מושג, כמה זה כואב.
תגובות (1)
ואו!
זה עדין ועמוק!
אני חושבת שזה שיר (אמנם כואב) מקסים וחזק, ממש אהבתי =]