אחות של- פרק 1- חדש (!!!)

איתי דנינו- בן 17. שיער שחור ועיניים חומות גדולות, ריסים ארוכים, גבוה, שרירי, קעקוע של ׳באתי, ראיתי, ניצחתי׳ על היד, עגיל בגבה ובאוזן, שזוף. הבחור של באר שבע. עבר על כל כוסית שתמצאו. החברה שלו זאת רוני ביטון. הוא בוגד בה, כל הזמן, והיא יודעת את זה. כולם יודעים שדנינו הגדול לא מסתדר במערכת יחסים אחת, אז מצידה, שיזיין, רק שלא יגיד לה.

רוני ביטון- בת 17. שיער שחור חלק וארוך ועיניים ירוקות, שהיא תמיד מתגאה בהן. גובה ממוצע, עגיל בטבור, שזופה וחטובה. הכוסית של הנגב. אמא שלה מתה כשהייתה בת 8, ולאבא שלה היא קשורה יותר מלכל בן אדם אחר. רק עכשיו הבעיה היא שהוא מצא בחורה חדשה, ולא, הפעם היא לא איתו רק בגלל שהוא מיליונר, אלא הפעם הם מתחתנים, והיא עוברת לגור איתו. היא והבת שלה.

ענבר כץ/ביטון- בת 17. שיער שטני גלי עד מעל המותניים ועיניים חומות-ירוקות. גבוהה, מאוד, נמשים קלים על צדדי הלחיים וחיוך כובש. אבא שלה עזב אותה ואת אמא שלה כשהייתה בת שתים עשרה. מאז אמא שלה לא יצאה עם אף אחד, עד שהיא פגשה בצחי ביטון, הבעל החדש שלה. עכשיו ענבר צריכה לעבור מהעיר שלה, שכולם אוהבים אותה בה, אל באר שבע.

נתנאל בוסקילה- בן 17. שיער חום בהיר, עיניים חומות, שחום, שרירי, גבוה, קעקוע של נץ על הכתף. קוראים לו ה׳סטוציונר׳ של האזור, אבל זה ממש לא נכון. הוא מכבד בחורות, ויש בחורה אחת שהוא מכבד הרבה יותר מהשאר. לא אכפת לו מה חושבים עליו, אז שיגידו שהוא סטוציונר. כל עוד הבחורה שהוא אוהב לא חושבת ככה, הכל טוב. החבר הכי טוב של איתי דנינו.

פרק 1-

מנקודת המבט של ענבר-
התעוררתי בבוקר, בבהלה. אוי נכון, אני בבית של צחי. אני צריכה להתרגל לקרוא לזה ׳הבית שלי׳. איך אפשר? הכל כאן ענקי כל כך, שזה פשוט נראה כמו מוזיאון! אני לא אומרת שלא היה לנו וילה יפה לפני, אבל זה מוגזם.
״ברבור!״ שמעתי את הקול של אמא שלי. הסתכלתי באייפון. פאק, יש לי יום ראשון ללימודים בבית ספר באר שבעי.
התלבשתי במהירות, וירדתי למטה. הפרחה… סליחה, האחות החורגת שלי, הסתכלה עליי בגועל.
״רוני תיקח אותך לבית ספר״ אמא שלי אמרה לי.
״ותכיר לך את הסביבה״ צחי הוסיף.
״אבא!״ הרוני הזאת צעקה בעצבנות.
״בואי״ אמרתי לרוני הזאת. היא הסתכלה עליי.
״אתם כל כך חייבים לי״ היא מלמלה, לקחה תיק צד מכוער ויצאה מהבית, ואני אחריה.

**

״טוב, צאי״ היא מלמלה כשהחנתה את המכונית ויצאה.
״למה זה מגיע לי..״ מלמלתי ויצאתי מהאוטו. כל העולם ואשתו התקדם אלינו. או יותר נכון, אל רוני. אנשים התלחששו איתה עליי, ולי לא היה כוח לזה.
״אני בפנים״ אמרתי לרוני, שהתעלמה ממני לחלוטין. נכנסתי לבפנים, מחפשת את מספר הלוקר שלי במסדרונות.

מנקודת המבט של איתי-
״חברה שלך מחפשת אותך״ נתנאל אמר לי והתיישב לידי.
״שתחפש״ אמרתי ונתתי לו מלבורו.
״אל תהיה בן זונה, לך אליה״ הוא אמר. פייי מה הוא בא אליי ברגשי על הבוקר?
״עזוב אותי באמא שלך״ אמרתי והדלקתי סיגריה חדשה.
״יא ראבי אין לי כוח אליך״ הוא אמר והלך. נהיה יותר נקבה מאמא שלי.
״אדון דנינו!״ שמעתי את המנהלת קוראת לי. עוד פעם זאתי, היא חרמנית עליי. גועל נפש.
״אהלן טובה״ אמרתי בחיוך וזרקתי את הסיגריה לחול.
״אתה לא אמור להיות בשיעור עברית עכשיו?״ היא שאלה.
״יש מצב״ אמרתי בחיוך.
״אז.. לך לשיעור״ היא אמרה והמשיכה ללכת.
״אני מתכוונת לזה!״ היא צעקה כשחזרתי למחששה. גיחכתי ונכנסתי לבית ספר.
פתחתי את הדלת. כל הדבעים בכיתה שתקו כשנכנסתי.
״איתי, כמה טוב לראות אותך״ המורה אמרה.
״אני יודע״ אמרתי בחיוך.
״שב״ היא אמרה. הלכתי לפינה, ואז קלטתי שמישהי יושבת בפינה שלי.
״אמרתי לה שזה המקום של..״
״שתוק״ אמרתי בעצבנות לאיזה דבע שמנסה ללקק לי.
״זה המקום שלי״ אמרתי לבחורה. חדשה, נסלח לה.
״איפה אתה רוצה שאני אשב? על הלוח?״ היא שאלה.
״אם נוח לך על הלוח, אני לא אעצור אותך כפרה״ אמרתי.
״איתי, עזוב אותה״ שמעתי את הקול של ההומו ההוא.
״כבר קופץ על הבחורה החדשה אה עמית?״ אמרתי.
״טוב, זה מספיק. ענבר, את יכולה בבקשה לעבור לכאן?״ המורה אמרה והצביעה על השולחן הראשון. הבחורה הסתכלה עליי וקמה. וואה וואה, אשכנזיה, אבל כוסית. גם הכוסית הכי כוסית שתמצאו לא תדבר אליי ככה, שתלמד להתייחס יפה לאגדה כמוני.
״ברוך שפטרנו״ אמרתי והתיישבתי.