פריקה
אני מצטערת שאני מפרסמת כאן את זה, אבל זה הפריקה שלי.. האתר הזה הוא המקום היחיד שאני באמת יכולה לפרסם את מה שאני מרגישה… אתם לא חייבים לקרוא ולהגיב, זה פשוט בשביל ההרגשה שלי… [=
״מה עובר עלייך ?״
״השתנת״.
״לאן נעלמת ?״
״מתבודדת״.
״איפה הלורין הקודמת ?״
״הדרדרת״.
ושוב אותם רגשות,
ושוב אותן ההרגשות.
ושוב אותה האשמה,
שחוזרת שמכניעה.
ושוב אותן המילים,
שחודרות כמו חיצים.
מה אתם רוצים ?!
אתם בכלל לא מבינים.
ושוב אותם רגשות,
ושוב אותן ההרגשות.
ושוב אותה האשמה,
שחוזרת שמכניעה.
תפסיקו להגיד שהשתנתי, אני יודעת.
אני רוצה, אני מנסה לחזור למי שהייתי פעם…
אבל קשה לי, קשה לי להשתנות, שוב..
יש עליי עומס פיזי, נפשי, תבינו שקשה לי ! אני עוברת תקופה לא קלה, חיוכים מזוייפים, בכי והמון עייפות.. אין לי כח לכלום.
אבל אני מנסה, מנסה להשתנות, מנסה לא לבכות, מנסה לחייך חיוך אמיתי, ולא רק חיוך מזוייף.
אני מאוכזבת מעצמי, מאוכזבת למה שהפכתי להיות…
מאוכזבת שבגללי הסיפור ״מדרדר״ והפרקים לא עולים.. ליאן לא אשמה, רק אני !
אבל כמו שאמרתי, אני אשתנה, אני מבטיחה ! D:
תגובות (2)
אני יכולה להזדהות איתך במובן מסוים…
והיי, אני בטוחה שאת תצליחי לחזור להיות מי שאת ולחייך חיוך אמיתי. ואל תשכחי שאת תמיד יכולה לפרוק פה, אנחנו (אני) תמיד נקשיב..
מקווה שהכל יסתדר לך. ^..^
המוטו שלי בחיים: Was is was
זה אומר שתמיד אפשר לסלוח, תמיד אפשר לפתוח דף חדש וגם תמיד אפשר להשתנות (:
אולי כרגע את בתקופה לא כל כך טובה – אבל היא תעבור !
את תרגישי פתאום הקלה כל כך גדולה ותביני שהחיים לא כאלה נוראיים…
בהצלחה ♥