אהובת הקצין-פרק 11

ליסה ישבה בחדר,הפעם שמרה עלייה סוהרת,שהייתה נחמדה יותר.
היא שפכה את ליבה בפנייה.מבקשת,מתחננת שתתן לה שוב לראות את ניק,כשהיא חורטת את שמו על הקיר.
"רק לראות אותו פעם אחת ויחידה..זה מה שאני מבקשת.."ביקשה.
"את ואני,שתינו עלולות להסתבך כהוגן.."אמרה לה הסוהרת..
"לפחות..אם לא אראה אותו,תוכלי רק להעביר לו מכתב ממני?" שאלה..
"נראה אם זה אפשרי בכלל.."אמרה לה הסוהרת.
"בבקשה,הוא בבית חולים..זה חשוב לי."אמרה כשדמעות בעינייה.
"את באמת אוהבת אותו.מה?" אמרה הסוהרת.
"כן,"אמרה ליסה..חושבת עליו…
בעוד שהוא,שוכב במיטה..אוכל מעט וצופה בחדשות..
"חייבים להוציא אותך קצת לשמש.."החליטה לינדזי,מושיבה אותו בכיסא הגלגלים.
"אין לי חשק לטיולים כרגע."נאנח.כאב הלב,החמיר את מצבו אף עוד יותר.חש,לעיתים מצוקת נשימה,ונעזר בצינור חמצן.הצער מילא את ראשו במחשבות סופניות,לעיתים.
"זה יעשה לך טוב.."חייכה,כשהם יוצאים אל החצר,"תנשום קצת אויר צח.ולא אויר של בית חולים."
לינדזי וניק החלו מדברים,על מצבו הבריאותי,ומצבו הרגשי, שהתדרדר מרגע לרגע.
"מעולם לא חשתי ככה כלפי אף אחת."סיפר,"הבחורה הזו,כבשה את ליבי.מהרגע הראשון שראיתי אותה.היא התרופה שלי."
"אתה מאוהב."הבינה לינדזי..כשהם מתחילים לחזור לכיוון המחלקה,"אבל,גם חולה לב.והכאב הזה לא עושה לך טוב.זה מסוכן עבורך ואף עלול לגרום להתקף נוסף,ואף להרוג אותך."
"אני מת לראות אותה.."הוא עצם את עיניו וקיווה לנס משמיים.,"לגעת בה,לשמוע את הקול שלה..הצחוק שלה.היא בחורה טובה,שיושבת בכלא סתם."
"לא סתם,ניק.היא רצחה בן אדם."הזכירה לו.
"לא.היא הגנה על עצמה והסתבכה,"אמר.
כשהם חוזרים אל החדר..כשלפתע,ראה את ליסה.הוא לא האמין למראה עיניו.ליסה עמדה שם וציפתה לו.עיניו,ההמומות התמלאו שמחה לפתע..
"זו באמת את? או שמא אני חולם?"הוא שאל..
"אני באמת כאן."היא ענתה,מחייכת אליו את חיוכה,שכבש אותו מלכתחילה.
"מתוקה שלי!!"קרא מחבק אותה חזק חזק.לינדזי,הביטה בהם.היא מעולם לא ראתה איחוד לבבות מרגש כל כך.כמו שהיה האיחוד הזה.כל כך הרבה אהבה הייתה בחדר הזה.כמו שאומרים,יש אהבה באויר..וזה עלול להיות מדבק.
"את חייבת לידאוג לו.."לחשה באוזנה של ליסה."הוא לא אכל כמעט כלום,מאז שלקחו אותך."
ניק היה כל כך מאושר לראות אותה..שכן,גם הפעם..זמנה איתו היה קצוב.הסוהרת הקציבה לה שעה ורבע,וחכתה למטה,מביטה בשעון.
"מה שלומך?" היא שאלה..
"עכשיו,כשאת כאן..יותר טוב."אמר,כשהם מתחילים להתנשק..כל כך מאושרים להיות ביחד,אחרי זמן רב שלא נפגשו…"אני משתחרר מכאן עוד יומיים,אחרי הבדיקות.יש לי מחר בדיקת אקו לב,בבוקר.אם הכל יהיה תקין,הם ישחררו אותי."
מצבו,באמת התחיל להשתפר..אך,דרך ארוכה מאוד עליו לעבור עד שיקום מלא.שכן,גם משפט צבאי עמד על הפרק.משפט,שיביא צדק וישחרר את אהובתו מהכלא לתמיד.והוא אינו,מתכוון לוותר.
הזוג המאוהב ישבו בחדר,עד לרגע בו הייתה צריכה לחזור אל הכלא.
"יבוא יום,מתוקה שלי..ולא נצטרך להפגש ככה.יבוא יום,ושנינו,נהיה חופשיים."הוא הבטיח לה.