המציאות פה בלעדייך פרק 2

*יום רביעי*
**נקודת מבט של זוהר
"יפה שלי לא ענית לי.. את מצטרפת אלי היום או לא?" אושר שאל. "נו קדימה זוהר זאת ההזדמנות שלך !"שירז לחשה ונתנה לי מכה קטנה בכתף. "לא מאמי אני וזוהר נוסעות היום לקניון ואני גם צריכה לשמור על רוזי" תירצתי. "טוב חיים שלי אוהב אותך " הוא אמר וניתק."את. מטומטמת" שירז צעקה. "את באמת כמו ילדה קטנה מתכוונת לברוח מהגורל?! חבר שלך הוא פאקינג בן דוד של החבר הכי טוב של האקס שלך! השם רומז לך פה משהו זוהר!!!" היא אמרה מיואשת ממני. "ככה את הולכת לקניון?" שאלתי מתעלמת מכל מה שאמרה. "לדבר איתך על זה זה כמו לדבר לקיר" היא אמרה ולקחה חולצה כתומה רופפת של אדידס מהארון שלי . "זה יהיה מתאים עם הסקיני שלי?" שאלה והסתכלה במראה."כן חיים שלי את הממת!!!" אמרתי ולבשתי גם אני ג'ינס קרעים בהיר ,גופיה לבנה ועליונית ג'נס בהירה. לקחנו מונית לקניון בנהריה והתחלנו לעבור חנות חנות. כי אני ושירז פשוט חולותתתת על קניות!
**נקודת מבט של מאור
"אח שליייייי מזל טוב יחתיייך עד 120 יבן אלףף איך הוא גודללל " ניכנסתי ודפקתי חיבוק לרועי.
באמא שלי מת עליו !, בחור מסודר יודע לארגן מסיבות כמו שצריך, בר חשפניות בריכה ודי ג'יי תותח והכי חשוב אחלה אנשים!
"תודה אחיי אין עלייך" הוא אמר בחיוך מאוזן לאוזן.
"קח כפרע פינקתי השנה" אמרתי ונתתי לו מפתחות לאופנוע.
"אין מצבבבבבב גברר!" הוא התלהב. "אין כבר אמרתי שאני חולה עלייך כהן?" הוא צחק וחיבק אותי "נו מה אתה קוקסינל שחרר שחרר שלא יחשבו.." אמרתי והעפתי אותו מימני.
"בוא אחי יש מישהו שאני רוצה להכיר לך.." הוא אמר והוביל אותי לבר
." תכירו מאור-אושר-אושר-מאור" הוא הכיר בנינו."בן דוד שלי כניראה..תיראה איזה חתיך היופי עובר במשפחה" רועי אמר ותפח לו על השחם.
"נעים להכיר גבר" אמרתי ולחצתי לו תיד. ואלה ניראה בחור לעיניין.
"חבר של זוהר ממן" רועי הוסיף כבדרך אגב.
וניתקע לי המבט על אושר. "וואלה בהצלחה חבר" אמרתי כאילו שהמידע לא מעניין אותי וביקשתי מהברמן משהו חזק.
איך היא שחכה אותי ככה, המשיכה כאילו כלום. נשבע כאב לי , אני מודה אני לא גוש סלע יש לי לב והוא שייך ליחידה ששברה לי אותו.
אין שום כח בעולם שישתווה ללב שלה שרק שיחק עם ליבי…
כמה ניסיתי לשכוח כמה ניסיתי לעבור וכלום.
הערב עובר ובחורות ואלכוהול זורמים כמו מים. "בוא אחשלי תרשום לי את המספר שלך" אושר הזה בא אלי. "קומי קומי נשמה" אמרתי לירדן הזאת שנימרחה עלי. אושר ניראה מסטול מת אבל מהמפוצצים האלה שבקושי עומדים על הרגליים "שב אחי תביא תפלאפון" אמרתי וקמתי מהמקום.
כשפתחתי את הנעילה של הטלפן ראיתי תמונה שלו ושל זוהר.
יפה שליי איך היא גדלה בשנתיים האלה, העניים האלה שכל כך התגעגעתי למבט שלהן… "יפה נכון?" אושר שאל וחייך כשהביט בתמונה. "כן.. זכית באוצר תאמין לי" אמרתי.
רשמתי את המספר שלי ובאתי לתת לו את הטלפון אבל הוא נירדם על הבר.
"בוא בוא כפרע תעזור לי להרים אותו לחדר של רועי" אמרתי לאיזה בחור שהיה שם. "תודה גבר" אמרתי לו וזרקנו את הגונזיל הזה על המיטה.
חזרתי לבר רקדתי עם כמה כוסיות ואז הרגשתי רטט ברגל"חחח בואנה את זזה כמו ויברטור" אמרתי לבלונדה שרקדתי איתה.
"יא מפגר זה הטלפון שלך" היא אמרה והלכה. 'אופס?" חייכתי. אבל זה לא היה הפלאפן שלי זה היה הפלאפון של אושר ששחכתי להחזיר.. וכן כמה צפוי זאת היתה זוהר.
בלי לחשוב הרבה עניתי אבל לא אמרתי כלום "הלו חיים שלי?" היא אמרה ושתקתי.
הקול שלה, קול המלאך השקט והמרגיע שלה, העביר בי צמרמורת נעימה. "הלוו אושר??" היא שאלה שוב. לא היה לי אומץ לענות לה. פעם ראשונה שאני משתפן במשהו כוסעמק איזה כוסית נהייתי. פשוט ניתקתי את הפלאפון והכנסתי לכיס. "תביא את כל הבקבוק" אמרתי לברמן.
___*הוא מחבק אותה וזה מרגיש יותר מדי מושלם
אבל הוא רק דמיין את זה מכל האלכוהול בדם
שהעיניים נפתחו הוא לא הבין היא נעלמה
והוא נשאר שניה עומד ואז הבין זה לא קרה*___