חיה בספר ^_^ (משתמש חדש )
*יש ספר מושלם שקוראים לו מסומנת ויש שם ערפד מחפש אז הרעיון לקח משם

שאלה אני צריכה לשנות ז'אנר לסיפורי מיתולוגיה ?

לנושא אחר מקווה שאהבתם ^_^

She wolf פרק 2 ^_^

*יש ספר מושלם שקוראים לו מסומנת ויש שם ערפד מחפש אז הרעיון לקח משם

שאלה אני צריכה לשנות ז'אנר לסיפורי מיתולוגיה ?

לנושא אחר מקווה שאהבתם ^_^

"בוקר טוב נסיכה" שמעתי נהמה .
"כבר בוקר ?" שאלתי מנומנמת .
"נסיכה קומי " הנהמה התחזקה .עכשיו הייתי ערנית יותר ,פקחתי את עיניי במהירות וראיתי אותו .
הוא נעמד מעליי הזיל ריר על מיטתי פלטתי צווחה חרישית והוא נסוג ונעמד לידי .
"אתה.. זה לא יתכן " בהלה עטפה אותי לא יתכן שזה…. איש זאב .
"נסיכה את צריכה לבוא איתי עכשיו " הוא נהם לעברי כאילו לא שמע את דברי .
"אני לא הולכת לשום מקום תלך מכאן !!" צעקתי בקול רם .
ציפיתי שהוריי יפרצו לחדר בסערה ויעצו את איש הזאב המפחיד אבל שום קול לא נשמע, חוץ מגיחוך מעט מראשה שנשמע מעמקי גרונו של הזאב .
"נסיכה אני מציע לך לבוא בשקט " הוא אמר אבל הפעם קולו נישמע מעט אנושי יותר .
"תגיד לי מי אתה .ולאן אתה רוצה שאני יבוא ואז …" הוא קטע את דברי
"אני הנרי אני זאב מחפש * התפקיד שלי הוא להביא את הנבחרים על הטירה הקרה .ואת נסיכה אחת מהם " הוא חייך וחשף ניבים גדולים למראה .
"א…אני לא יכולה להיות איש זאב " אמרתי בבהלה .
"את נבחרת וזה לא מתפקידי להסביר לך על הנושא בואי ומשהו בטירה הקרה כבר יסביר מה קורה לך" הוא אמר .
אני לא יודעת למה אבל האמתי לו .זאת אומרת לא נתקלתי בשום סימן שאומרת לי שאני אשת זאב או מה שזה לא יהיה אבל …. משהו כמו קול פנימי אמר לי שאני צריכה להקשיב לזאב האנושי הזה . אחרי רגע קל ,אולי קל מידי ,של היסוס הגעתי להחלטה .
"ב… בסדר נ…. נלך לטירה ה…קרה " גמגמתי כמו נכה ואני יודעת את זה כי באור הירח המלא שהיה בחוף ראיתי את זווית החיוך שהתעקל על פניו של הנרי הזאב האנושי .
" בואי איתי נסיכה " הוא הושיט לי את ידו נרתעתי למראה ציפורניו הארוכות .
"אז טסים במטוס לטירה הקרה ? " שאלתי בנימה קלילה ככול האפשר . הנרי צחק הפעם בקול רם יותר . הוא שלף מכיס מכנסיו כדור קטן והעיף אותו מבעד למרפסת הפתוחה שלי .
"מה אתה עושה …?" השתתקתי . מערבולת מוזרה נפערה מבעד לפתח שהוביל על המרפסת .
הנרי צעד בלי היסוס אל תוך המערבולת לפני שהוא נכנס עלי הוא אמר "בואי איתי נסיכה "
הוא נעלם על תוך המערבולת .
בלי לחשוב יותר מידי לבשתי את נעלי ונכנסתי את תוך המערבולת .
התחושה הייתה משונה כאילו כל מולקולה בגוף שלי התפרקה לחתיכות ואז אחי רגע הם חוזרות לעצמם .
פקחתי את עיניי בטישתוש וראיתי יער לבן משלג אבל … לא הרגשתי את הקור .


תגובות (2)

ראשית, שם הסיפור פשוט מושלם! ;)
שנית, אני אוהבת את הסיפור, אני אמשיך לעקוב אחרייו.
תמשיכי ^_^

28/09/2013 12:43

לא זה לא סיפור מיתולוגיה אבל אהבתי אותו תמשיכי

28/09/2013 13:51
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך