המילה האסורה – הקדמה

"אבא, ספר לי סיפור" אומר דני לאביו, גדי. גדי מחייך, ואומר "יש לי את הסיפור המושלם לספר לך, דני, אבל אחרי שאגמור להכין ארוחת ערב, אוקיי?". דני מהנהן ואמור "כן". לאחר שתיקה ארוכה שואל דני- "אבא, איזה מין סיפור זה?". "סיפור מותח. אולי טיפה מפחיד." עונה האב, תוך שהוא מוזג את הפסטה לצלחות זכוכית. דני צתיישב מול אביו, ואומר בדרישה – "ספר, אבא!"

*מהסיפור*
"אח קטן, יש לי סיפור בשבילך…!" אומר עילי, אחיו הגדול של גדי. "מיכל אצלי!" צועק גדי לעברו. "שגם היא תשמע!" עונה עילי. הוא מתיישב מולם על הכרית, ומתחיל לספר. "פעם היה איש שקראו לו אורדוס. ביום בו הוא מת החלו לקרות דברים מוזרים. כל מי שהדליק נרות לזכרו, ואמר את שמו שלוש פעמים, נעלם ולא נמצא.."

כאשר עילי גומר את הסיפור, הוא מתגרה בגדי ואומר שאין לו אומץ לנסות, אבל גדי, שלא מוכן להראות פחדן מול מיכל, מדליק נרות בחדרו.
"אורדוס" הוא אומר.
"לא גדי, בבקשה!" מבקשת מיכל בלחישה.
"אורדוס" אומר גדי, הפעם חזק יותר.
"גדי, אני מתחננת…" ממלמלת מיכל.
"אורדוס!" הוא צועק.
"גדי!" צועקת מיכל. "לא!"
פתאום, הנרות נכבים בבת-אחת.