החיים לא משהו – עונה 2 – פרק 19

נקודת מבט של ניל:
התעוררתי, הסתכלתי על השעון הבחדר, פספסתי את השעה הראשונה והשנייה, לא משנה, החלפתי לבגדים נורמליים, עשיתי קוקו גבוהה, הלכתי לחדר של נדב, אולי הוא הספיק לחזור…
פתחתי את הדלת, הוא לא שם, שלחתי הודעה לנדב
אני: ״אתה בבית? <3 ״ שלחתי לו והוא לא החזיר לי תשובה, התקשרתי אליו, לא עונה, התחלתי ממש לדאוג, התקשרתי שוב, לא עונה….
שלחתי הודעה לאושרי, חבר טוב שלו, למה יש לי את המספר שלו?!?!
אני: ׳איפה נדב גר?׳
אושרי: ׳ מי זה?׳
אני: ׳ניל׳
אושרי: ׳החשמונאים 12׳ שלח לי וכבר הייתי על המונית
אני: החשמונאים 12״ אמרתי לנהג תוך 10 דקות הגעתי, צלצלתי למשפחת כחלון באינטרקום,
___: ״שלום״ מישהי מבוגרת ענתה לי
אני: ״היי, נדב בבית?״
___: ״לא חמודה״
אני: ״אוקיי תודה״ אמרתי והתיישבתי על אחד מהספסלים שליד ביתו, איפה הוא? הלכתי לפארק, נכנסתי לפארק, מזל שאני לא צריכה לחפש אותו בלילה, חשבתי לעצמי כשראיתי את כל הבקבוקי וודקה השבורים על הרצפה, איזה פחד פה בלילה!!! חיפשתי איזה חצי שעה בפארק ולא מצאתי אותו, איפה הוא? התיישבתי על אחד הספסלים ובכיתי, הדבר הכי חשוב לי בעולם נעלם לי…..

נקודת מבט של נדב:
קמתי מסינוור של קרני השמש, שכבתי על איד הספסלים בפארק, התיישבתי, ״אחח כוסעמממק!!!״ צעקתי, הספסל הזה חיסל לי את הגב, נזכרתי במה שהיה אתמול, המריבה עם ההורים, שאני לא יראה יותר את אהבת חיי היחידה, אני צריך לגמור את הקשר הזה העכשיו, לפני שההורים שלי יסימו אותו….
הלכתי לבלומפילד, המגרש של הפועל ת״א, כדורגל זה החיים שלי! נכנסתי למגרש, מצאתי איזה כדור, נעמדתי מול השער, הנחתי את הכדור מולי ובעטתי בכול כוחי, ״גוללללללללל!!!!!!!״ צרחתי, ועשיתי סלטות באמצע המגרש, לקחתי את הכדור והנחתי אותו שוב על הדשא, לקחתי כמה צעדים אחורה ובום, "גוללללל!!!!!!״ צרחתי שוב ונשמעו מכיות כפיים, הסתובבתי אחורה לראות מי זה, ניל.

נקודת המבט של ניל:
ישבתי מיואשת על הספסל שבפארק, איפה הבן אדם יכול להיות?!? איזה טיפשה אני!! בכדורגל! הזמנתי מהר מונית, נכנסתי למונית,
אני: ״למגרש של הפועל ת״א ״ אמרתי ורק עכשיו שמתי לב שהנהג ממש צעיר
נהג: ״את מתכוונת לבלומפילד? ״ שאל
אני: ״באמת שאני לא מבינה בזה״ אמרתי והוא צחק
אני: ״בן כמה אתה?״ שאלתי
נהג: ״בן 20 עוד חודש וחצי״
אני: אז למה אתה נהג מונית?״ שאלתי
נהג: ״כי אבא שלי האחראי פה, אז הוא נתן לי להבריח כסף מהצד"
אני: אהההה״
נהג: ״וגם לפגוש כוסיות״
אני: ״כמוני?״ שאלתי
נהג: ״יש יותר יפות ממך…״
אני: ״אצוץ׳ ״ אמרתי והוא צחק, הוא באה לעבן אותי או מה?
נהג: ״איך קוראים לך?״ שאל
אני: ״ניל שמואלוב״ אמרתי
נהג: ״בר כהן״ אמר, מי שאל אותו?, התחלתי לעצבן עליו, לא יודעת למה….
נהג (בר) : ״יש מצב למספר שלך?״ שאל
אני: ״לא״ אמרתי מהר והמשכתי ״יש לי חבר…״ זאת לא הסיבה האמיתית, הוא פשוט מכוער! יש לו שיער שחור פרוע כזה, לא מסודר, עניים חומות, אל תשאלו אותי איך אני יודעת את הצבע של העניים שלו… עזבו מכוער…
בר: ״הגענו ״ אמר והוציא אותי מהמחשבות…
שילמתי לו ויצאתי מהמכונית, נכנסתי, איך שהו הגעתי למקום הזה שכולם יושבים ומסתכלים על המגרש, אין לי מושג איך קוראים לזה…
ראיתי מישהו בועט את הכדור לשער וצועק ״גוווללללללללל!!!״ ועושה כמה סלטות, אין מצב שזה לא נדב, זה כל כל מתאים לו! ירדתי עד לדשא, הוא בעט שוב את הכדור לשער וצעק, מכתי לו כפיים, הוא הסתובב אליי….