ההגיגית – מכנסיים ולחץ חברתי

אני שוכב על המיטה שלי בלי מכנסיים, רק עם בוקסר, משחק באייפוד טאץ' 2 שלי מכיתה ו', זה שהוא כבר כל כך ישן שמשחקים לא עולים עליו. למה אין לי חדש? כי אני היפסטר מסריח, זה מה שאני.
ואז אני חושב לעצמי איך הגעתי למצב שאני בלי מכנסיים?
הא, כן, מדדתי מכנסיים חדשים שאח שלי הביא לי שהוא לא צריך. אחרי שהורדתי אותם, פשוט התעצלתי ללבוש את שלי. למה? כי אני עצלן מסריח, זה מה שאני.
אז שכבתי על המיטה, משחק, ובו בזמן חושב לעצמי למה בכלל צריכים לשים מכנסיים!
אחרי הכל, מכנסיים זה סתם לחץ חברתי. אתה רואה איש אחד עם מכנסיים, אז גם לך בא, ופתאום בום! לפני שאתה מבין את זה – כולם עם מכנסיים.
גם אדם וחווה הלכו בלי מכנסיים עד שהם אכלו איזה תפוח והבינו כמה נחמד זה.
לחץ חברתי, אני אומר לכם.
ובכלל, מכנסיים זה overrated. אחרי הכל, הכי כייף ללכת רק עם בוקסר. זה הרבה יותר מאוורר.
ושחושבים על זה? מכנסיים זה סתם כלי של הממשלה שתגרום לנו להוציא כסף.
בדיוק! מכנסיים זה סתם דבר טיפשי!
אז החלטתי שאני לא שם מכנסיים. לא כי אני באמת מאמין בשטויות שהמצאתי. סתם כי אני עצלן, אבל זה היה אחלה תירוץ.
בכלל, אולי אני אפסיק ללכת עם מכנסיים. זה יראה לעולם איזה היפסטר מסריח אני.
ואז עלתה לי מחשבה לראש: למה בכלל ללכת עם חולצה?
אחרי הכל, גם חולצה היא לחץ חברתי, וזה overrated, וזה כסף. ובכלל, החולצה לא שווה את זה, אחרי הכל, כל אחד ואחת רוצים לראות את השערות של בית החזה שלי.
יודעים מה? גם את החולצה אני הורדתי.
את האמת, אין לי מושג למה. עד עכשיו היה לי תירוץ, אבל עכשיו פשוט לא היה לי תירוץ.
"למה הורדת חולצה?"
"כי ככה בא לי! יש בעיות?! הא?! הא?!"
ואז חשבתי לעצמי… למה צריכים בגדים? לעזאזל עם כל זה! אני מסתובב בעירום מעכשיו!
זה השלב שבו נתתי לעצמי סטירה.
"Estonian, תפסיק להיות דביל."
אז הפסקתי להיות דביל. לעת עתה. יודעים למה? כי להיות דביל זה לחץ חברתי!!!