לא הספקתי

היא כל כך יפה,
כל אחד רוצה אותה.
אך, טרודה במחשבות.
היא כל כך יפה,
כשאתה רואה אותה,
הלב מפסיק לפעום.
היא הולכת ברחוב,
מתעלמת מהכל,
לא רואה, את המבטים.
לא שמה לב,
שהיא היפה מכל.
היא רק חושבת בפנים.

לילה בא, בערב, מול כוכבים יפים,
מביטה מן החלון.
הייתי נותן לה, את כל מה שיש לי,
אבל אני רק הלכתי, לישון.

היא כל כך יפה,
לא מבין מה יש בה.
היא, פשוט מלאך.
היא כל כך יפה,
אם אתם תראו אותה,
תוכלו רק לעמוד במקום.
היא מחייכת, לאנשים ברחוב.
לא מבינה למה הם מביטים בה.
היא רק הולכת,
לעולם לא תבוא.
רק מביטים בה כשהיא עוזבת.

לילה בא, בערב, מול כוכבים יפים.
היא מביטה, וחושבת.
הייתי נותן, את כל מה שיש לי,
אך אני מפחד, לתת.

היא כל כך יפה,
איך אני אוהב אותה.
אך היא, לא מבינה.
היא כבר כה גדולה,
עוזבת את העיר שלה,
משאירה אותי, פה לבד.
היא מחייכת, אורזת מזוודות,
שיר בפה וראש גאה,
מחשבות טובות.
היא יוצאת מן הבית,
וכולם שוב מסתכלים,
אבל בעצב, כך הם חושבים.

לילה בא, בערב, מול כוכבים יפים.
אבל משהו חסר, משהו בפנים.
הייתי נותן לה, את כל מה שיש לי,
אבל לא הספקתי לתת.