יצורי הלילה-פרק 7-אבן הירח

לא יכולתי לעכל את כל מה שג'רמי סיפר לי. זה היה יותר מידי. יותר מידי בשביל יום אחד,יותר מידי בשביל שבוע אחד,יותר מידי בשביל שנה אחת.
אבל הבטחתי לעצמי שאעמוד בזה וזה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות. קראתי שוב את ההודעה שג'רמי שלח לי רק בשביל להיות בטוחה שקראתי נכון ולא דמיינתי חלק מהפרטים.
"את מוכנה לזה? כי הנה זה בא:
בעבר,לפני 1500 שנים בערך,גילתה קבוצת חוקרים מחצב טבעי בסלע קטן באחד מיערות גשם(יהרגו אותי אם אודה בזה,אבל שחכתי את שמו של היער. ששש!)הם חקרו את הסלע,שלא מוכר לאדם גם היום. וגילו שאם מזריקים אותו לבני אדם הם נהיים חזקים יותר,מהירים יותר ובקיצור הופכים לסוג של סופרמן. וזה גם מכפיל את תוחלת החיים, זה אמנם לא מעניק חיי נצח אבל גם לחיות עד גיל 500 זה בסדר.
הם ניסו להזריק את החומר ביום וגילו שהוא נקלט רק בליל ירח מלא, וזה הזמן שבו היכולות שלהם הגיעו לשיאן,ולכן קראו לחומר הזה 'אבן הירח'.
הם שמרו את זה בסוד מחשש לפרסום ולביקוש של האבן,הם רצו לשמור לעצמם את היכולות שלהם. ועם הזמן לשמור על הסוד הפך למסורת שמי שמפר נענש בחומרה.
כל חוקר הזריק לעצמו קצת ושמר חלק מהאבן. החוקרים הקימו מסדרים-קבוצות קטנות של אנשים שהחוקרים מצאו לנכון לתת להם מהחומר,לכל חוקר היה מסדר משלו. והאבן שכל חוקר שמר הפכה לדבר הקדוש ביותר למסדרים.
למסדר שלנו קוראים 'מסדר יצורי הלילה'. גם בשיעור הזה נרדמתי(אל תגלי את זה!) לכן אני יכול רק לשער למה קוראים לו ככה. יצורי הלילה נשמע לי מסתורי ועל-טבעי,וגם ההשפעה של האבן יותר חזקה בלילה,חוץ מזה, לכי תדעי מה עבר לאבות הקדמונים שלנו בראש.
אני אמנם לא צאצא ישיר של אחד מבני מסדר יצורי הלילה המקורי וכך גם אף אחד מבני המסדר הנוכחי,אבל יש לנו בדיוק את אותן יכולות למרות שאף פעם לא הזריקו לנו את החומר,ואני אפילו לא ראיתי את האבן,מסתבר שהיכולות של האבן עוברות בתורשה-כל מי מי שאבא או אמא שלו הם צאצאים של מסדר מקורי כל שהוא,אוטומטית מקבל גם הוא את כל היכולות של האבן.
יש עוד המשך,לדוגמה שלכל אחד מהאנשים האלה יש יכולת שמיוחדת רק לו,ואף יכולת לא חוזרת על עצמה פעמיים,היכולת שלי היא שאני יודע לדבר את כל השפות בעולם! נכון שזה ממש מגניב?
טוב,כמו שאמרתי יש עוד הרבה פרטים שלא הספקתי לספר לך אבל אני למדתי את כל זה במשך שנים! וזה לא מרגיש בסדר לספר לך הכל ביום אחד ולכן אני אמשיך בפעם אחרת"
לקח לי רגע לקלוט את כל זה,אבל התאוששתי במהירות וכתבתי "רגע,אבל שחכת את הפרט הכי חשוב! השעון,מה זה ואיך זה מתקשר לכל מה שסיפרת לי הרגע?" שלחתי את ההודעה וחיכיתי בקוצר-רוח לתשובה. נעלתי את מחשבותיי ולא נתתי לאף אחת מהעובדות החדשות והמוזרות להיכנס אל תוך ראשי,לא עד שאקבל את *כל* התשובות שלהן הייתי זקוקה.
"מה שכבר סיפרתי לך זה הרבה מאוד מידע,את בטוחה שאת רוצה שאספר לך את החלק השני בסיפור?" אוח,למה הוא יכול פשוט לענות לי על השאלה? תירגעי. פקדתי על עצמי. נרגעתי לאט ושלחתי לו "כן,אני בטוחה"
"אוקיי,אם זה שאת רוצה. שאלתי את ג'ייסון על זה אתמול,הוא חי יותר זמן ממני ויודע את הסיפור המלא.
אבא שלך גנב את אבן הירח של המסדר שלנו,שהייתה מוסתרת בתוך שעון-כיס,מראיין שהוא לא המנהיג שלנו כמו שחשבת אלא רק שומר-האבן. זה התפקיד הבכיר ביותר המסדר ותפקידו-כמו שבטח הבנת מהשם-הוא לשמור על האבן.
אבא שלך גנב אותה בשביל לשנות את אמא שלך,הוא התאהב בה ורצה לחיות את 500 שנותיו איתה ולא רצה להסתפק בתקופת-חיים של בן אדם. ואחר-כך הוא ברח לישראל כדי לחיות עם אמא שלך בעושר ואושר.
כשהמסדר מצא אותו,הוא הרג אותו. אני ממש מצטער לבשר לך,אבל אבא שלך לא נהרג בפיגוע אלא נרצח על-ידי המסדר באשמת גנבה של הדבר הכי קדוש למסדר.
חשוב לי שתדעי שראיין לא מאשים אותך בכלום והדבר היחיד שהוא רוצה ממך זה רק את השעון שבתוכו אבן הירח של מסדר יצורי הלילה."