ארץ הפלאות-8 *-*

אז מה יקרה לי?
************************************************************
המשכנו ללכת במנהרה שלא מפסיקה להשתנות ולא יכולתי להפסיק לחשוב מה באמת יקרה לי. למרות שכבר התחלתי לאהוב את הרעיון שאני במקום המופלא הזה, הדברים שסיפור לי מר מסתשן הפחידו אותי במקצת. מה אם גם אני אשתגע? וגרוע יותר מה יקרה אם אני אאכזב את כל האנשים שסומכים עלי פה, אם במקום להציל אותם מהמלכה האדומה הזו?!
אני לא יכולה לדמיין לעצמי דבר שכזה, אני אמנם לא מאמינה שאני באמת יכולה לעשות זאת אבל מר מסתשן אמר שכל נתיני ארץ הפלאות יעזרו לי אז הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות הוא לפחות לנסות לעזור.
"מר מסתשן אני לא אוכל לעזור לכם אם אני לא אתאמן או אלמד איזשהו סוג של אמנות לחימה שתעזור לי" אמרתי למר מסתשן והוא צחקק. אני לא הבנתי מה מצחיק, אני רצינית לגמרי.
" אני חשבתי שתאמרי משהו שכזה ובגלל זה אני כבר רקמתי תכנית. בואי ותראי את התוכנית שלי" אמר ויצאנו מן המנהרה.
מולי נגלה חדר חקירות ישן. הייתה בו מנורה, היה בו שולחן והיו בו שני אנשים קשורים.
שני האנשים הללו היו אותם אנשים שראיתי לפני כן מנהיגים את המתקפה. מעניין מה עושים כל החיילים שלהם עכשיו כשמפקדם וסגנתו או להפך, נעלמו.
"קלאוד רייז, תכירי. אלא הם הגנרל דום דנקן וסגנתו יומיקו היקאשי. אני מאד אשמח לנסות לשכנע אותם לאמן אותך" אמר השועל בזמן שאני בחנתי את שני האנשים שנגלו לפני. הנערה, יומיקו, הייתה מאד מרוגזת ונראתה שרק מילה אחת מפי תוציא אותה מדעתה. לעומתה הגנרל נראה רגוע ואולי אפילו מעט מסופק. אני חושבת שאני מבינה למה בחרו בו לגנרל למרות גילו הצעיר.
" מר מסתשן, אני לא חושבת שהם ממש במצב הרוח לעזור לי, זאת שתפיל את המלכה שלהם, אממ זאת שהם אמורים לשנוא" אמרתי והזזתי את רגלי. הגנרל וסגנתו הסתכלו עלי בהבעה ששידרה גם כעס וגם מבט שאומר: "בדיוק , אין לנו בעיה לשבור אותך לשניים במקום". אני לא יודעת איך זה יתקדם לאנשהו.

בינתיים בשדה הקרב:
החיילים האדומים נסוגו כשראו שהגנרל והסגנית לא היו שם. הפעולה הייתה ממש גאונות. דיימון ואדמס הגיחו מן הצללים וחטפו אותם במהירות, וכמובן הם חזרו לשדה הקרב לפני שאחד האדומים שם לב להעדרם. הנסיגה שלהם שימחה את הקבוצה הקטנה והם נסוגו אחורנית בעקבות ליידי רייז ומר מסתשן.