ציידת הרוחות -הקבוצה בשחור פרק1

קוראים לי אמבר אני בת 15 אני ואחותי הקטנה יתומות רק ארבעה חודשים ואני לעומת אחותי ניהית פסיכית כי בזמן האחרון אני רואה את ההורים שלי והם מדברים אלי אני לא נלחצת אבל אני יודעת שאני ניהית פסיכית הייתי בטוחה בזה עד שיום אחד קיבלתי מכתב בעטיפה יפה וחותמת שעווה עם האותיות GH חשבתי שאולי עלו על זה שאני פסיכית ובאו לקחת אותי לאישפוז אבל עדיין לא פחדתי
פתחתי את המכתב ובתוכו היו שלושה משפטים
אמבר היקרה

תפגשי אותי מחר בשעה שבע וחצי בערב בגן המשחקים הנטוש

מחכה לראות אותך

ואני כבר חשבתי שרוצים לרצוח אותי אבל בכל זאת הלכתי בלי חשש
ושם ליד הגן הנטוש חיכה לי אדם שעון על מכונית שחורה וסימן לי לבוא
אז התקרבתי הוא סימן לי להיכנס למכונית וכמו אדם נואש שרוצה להוכיח שהוא אמיץ נכנסתי
מצייטת לכל מילה שלו כאילו הוא כישף אותי
נכנסתי והוא נסע למרות שנראה סתם אדם מוזר עם קעקוע מוזר על פרק כף היד התיישבתי לידו בלי לפחד
ועברו כמה דקות ועוד כמה והגענו לאזור שבחיים לא ראיתי ושם חיכו לי שתי שורות של אנשים
לבושים במדים מגניבים שהם מכנסיים ארוכים ושחורים צמודים לבנות רופפים לבנים גופיה שחורה וסרט כרוך סביב היד עד הכתף ולכולם היה את אותו הקעקוע שהיה לאותו איש לא הבנתי מה קטע שלהם ושל הבגדים והקעקוע זה כת מוזרה כזו או מה??
ובקצה שתי השורות באמצע חיכתה לי אישה יפה עם עיניים ירוקות בהירות ושיער שחור כמו הלילה
עם גלימה גדולה שהתנופפה ברוח הסתווית היא אחזה בידי ואמרה לי
״ברוכים הבאים אמבר לך יש משימה חשובה מאוד״
ואני שאלתי ״מה הולך פה?? איזה משימה?״
ואז היא אמרה משפט אחרון לפני שנכנסנו יחד לבניין נטוש
״הכל יתבהר בקרוב ציידת רוחות צעירה שלי״
המשך יבוא….