כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 25-

מנקודת המבט של אלינור-
התעוררתי בבוקר, מחובקת בידיו של עומרי. לא, לא שכבנו. הרגשתי שזה לא המקום לזה. הסתובבתי אליו והסתכלתי עליו ישן. הוא כל כך יפה.
״בוקר טוב״ הוא לחש בחיוך ופתח את עיניו. חייכתי.
״בוקר מאוד טוב״ אמרתי בשקט. נשכבתי על הגב והסתכלתי על התקרה המנצנצת שלי. הוא נישק את הכתף שלי.
״מה אתה אומר על ארצות הברית?״ שאלתי.
״אובמה סבבה״ הוא מלמל והידק את אחיזתו בגופי. צחקתי.
״לא.. מה אתה אומר על לטוס לארצות הברית?״ שאלתי והסתכלתי עליו. הוא נרדם שוב.
״עומרי״ גיחכתי וניערתי את ידו השרירית.
״נו תעשי מה שבא לך. את מחליטה״ הוא מלמל.
״עכשיו תני לישון בשקט״ הוא מלמל בחיוך.
״אתה רוצה לישון בזמן שיש לנו.. זמן פנוי?״ שאלתי בחיוך מתגרה. זה לא הולך לקרות, רק חיפשתי דרך להעיר אותו. הוא פתח בעדינות את עיניו.
״צודקת״ הוא אמר בחיוך ועלה מעליי. צחקתי.
״אני צריכה לזכור בראש שזאת הדרך היחידה להעיר אותך״ אמרתי וליטפתי את פניו. הוא חייך ונישק אותי.
״אלי..״ שמעתי את הקול של נעמה. הרחקתי ממני את עומרי והתיישבתי.
״היי..״
״עכשיו הוא גם ישן אצלך?״ היא קטעה אותי בתדהמה.
״נעמה..״ עומרי אמר, והיא טרקה את הדלת. נשמתי עמוק וקמתי מהמיטה. למזלי לבשתי פיג׳מה, אז זה לא היה כזה מביך.
יצאתי מהחדר, אייל ישב על הספה, ואת נעמה לא מצאתי.
״בוקר טוב..״
״בוקר. איפה נעמה?״ שאלתי.
״במקלחת״ הוא אמר. נאנחתי והתיישבתי לידו.
״מה קרה?״ הוא שאל. עומרי יצא מהחדר שלי, לבוש. הוא התקרב אליי.
״את רוצה שאני אדבר איתה?״ הוא שאל והתיישב על השולחן. כל כך מתאים לו.
״היא לא תקשיב לך..״
״היא תקשיב״ הוא קטע אותי.
״טוב״ אמרתי בשקט.
״טוב, עופו מפה, כשהיא תצא אני אושיב אותה לשיחה״ הוא אמר ונעמד, וככה גם אייל.
״עופו מפה?״ שאלתי במבט מתגרה. הוא חייך והעמיד אותי.
״את יכולה ללכת מפה בכיף, לא לעוף״ הוא אמר ונישק אותי.
״מוזר לראות את זה לא בטלוויזיה״ אייל מלמל בחיוך. התנתקתי מעומרי.
״בהצלחה איתה״ אמרתי, והלכתי לחדר שלי להתלבש במהירות.

מנקודת המבט של עומרי-
נעמה יצאה מהמקלחת, והסתכלה עליי.
״איפה אייל?״ היא שאלה.
״לא פה״
״אני רואה שהוא לא פה״ היא אמרה בעצבנות. יא ראבי, היא קשה.
״שבי שנייה״ אמרתי בעדינות. או לפחות מנסה בעדינות.
״למה?״ היא שאלה.
״כמה שאלות יש לך באמא שלי..״
״מה אתה רוצה עומרי?״
״לדבר.״ אמרתי והסתכלתי על העיניים שלה.
״את יכולה לשבת ?״ שאלתי. גם כן זאתי, כבר לא הייתה לי סבלנות אליה. איך לעזאזל, הייתי איתה ולא עם אלינור?
״ישבתי. דבר״ היא אמרה.
״אל תעשי סצנות לאלינור נעמה. היא חברה שלך״
״כשאלינור עשתה לי סצנות לא אמרת כלום״
״זה לא אותו דבר..״
״זה כן. אתה צריך להבין שמוזר לי לראות אותך שוב..״
״כפרה את המשכת הלאה! המשכת הלאה קיבינימט, יש לך חבר, אחלה גבר, מה עוד את רוצה? לשרוף אותי? מה?!״ התעצבנתי.
״שלא תזיין את החברה הכי טובה שלי״
״כשאלינור לא רצתה שנהיה ביחד לא היו לך טענות״
״אתה לא היית איתה לפני..״
״אבל רציתי!״ קטעתי אותה בעצבנות. קיבינימט עומרי, יש דברים שלא אומרים לאקסיות, מי כמוך יודע.
״הבנתי אותך..״ היא מלמלה ונעמדה. תפסתי ביד שלה והושבתי אותה בחזרה.
״תקשיבי לי עד הסוף״ אמרתי.
״תאמיני לי שאני לא מדבר איתך בשביל לצאת מפה חברים טובים. אני מדבר איתך בשביל אלינור. תפסיקי להיות בת זונה אליה, לא מגיע לה את זה״ אמרתי.
״אתה הבחור שלי, לא שלה״ היא אמרה.
״כפרה, אנחנו ממזמן לא ביחד, לא נפרדנו אתמול, נפרדו לפני מלא זמן..״
״ארבעה חודשים״ היא קטעה אותי. אבאלה איך היא זוכרת?
״מלא זמן״ אמרתי.
״בשבילי זה לא מלא זמן״ היא אמרה. בחורות זה עם דפוק, באמא שלי.
״די נעמה, בחייאת ראבק, אחת עשרה בבוקר, תהיי אחלה בחורה ותפסיקי את השיחה הזאת״
״טוב.״ היא אמרה ונישקה אותי. לא לא לא, לא יקרה.
״נעמה…״ מלמלתי כשהיא הכניסה את הלשון שלה לפה שלי. ניסיתי להעיף אותה ממני בעדינות, אבל היא לא זזה. היא העיפה מהגוף שלה את המגבת ועלתה עליי.
״כוסאמא שלך!״ אמרתי בעצבנות והעפתי אותה ממני בכוח. נעמדתי והחזקתי את הראש שלי.
״למה עשית את זה יא דפוקה למה?!״ צעקתי. יא ראבי, אלינור תרצח אותי.
״טוב.. הבנתי.. שכח מזה״ היא אמרה בבכי וכיסתה את הגוף שלה במגבת.
״כוסאמק…״ מלמלתי ונשענתי על הדלת, מריץ את הסצנה הזאת שוב ושוב, מנסה לחשוב איך להסביר את זה לאלינור.
״אל תגיד לאלינור. בבקשה״ היא אמרה בבכי. הסתכלתי עליה.
״אין לי בעיה שתהיו ביחד, רק אל תהרוס את החברות שלנו״ היא אמרה. אני גרוע עם בחורות בוכות.
״נחשוב עלייך״ מלמלתי ויצאתי משם.