החיים הטובים ?פרק 8 ♥

ועכשיו אתה עוזב לשנתיים שלמות…זה הרבה שחושבים על זה, כבר צבא ומי יודע מה ישתנה בחיינו.." אמרתי ונעצרתי לרגע…. מרגישה שעיניי דומעות…
"טוב …חברים והו " אמר אלירן וחיבק את כולנו, הצטלמנו ,העלנו לאינסטגרם פייסבוק….
"די אחיי אני יבכה !!" צעק רון , "די תפסיקוו זהו אני הולך" אמר אלירן והתקדם, "טוב…אז.."
"ביי"
הוא התקדם עם אביו, ואני הסתכלתי עליו הולך משם,
"והו זה היה קשה," אמר רז, "כן הא.."
חזרנו כולנו במונית הביתה, הפעם רון לקח אותי, את שני וגיא איתו באוטו, וליהי ורז חזרו במונית גם ככה הם לא חוזרים הביתה עכשיו… הם הולכים לטייל ביחד..
באוטו הכל היה שקט…מוזר כזה, כאילו חזרנו מלא יודעת מה עכשיו, אני וגיא ישבנו מאחורה והרגשתי שהוא מסתכל עליי כל שנייה…
לפתע שמעתי מוזיקה בפול ווליום, "מה לעזעזל.." מילמלתי, " קצת מצב רוח, " אמרה שני והגביהה עוד, "כולכם פה בפרצוץ עצוב, "
שמענו שירים אבל לא דיברנו הרבה… כל אחד חשב לעצמו,
ירדנו אני וגיא ליד ביתנו, ורון ושני המשיכו, התקדמנו לעבר הבית…בדממה, "איזה לילה אה.." אמר גיא,
"כן… " "ניפגש בבוקר?"
"כן ברור.." אמרתי והוצאתי את המפתח לפתוח את הבית, והוא את שלו..זה היה מצחיק,
"רגע ליאן," הוא אמר שבדיוק באתי להיכנס, "מה?"שאלתי,
"הוא יחזור אל תהיי עצובה, אני תמיד פה, בית לידך…" אמר וחייכתי, ונכנסתי לבית, סגרתי תדלת ועליתי לחדר, כולם ישנו כמו בול עץ, במיוחד איתי..אחרי שחזר מהצבא,

מנוקדת המבט של אלירן:
אני לא מאמין ,עוד חמש דקות אני עולה למטוס… להתחיל חיים חדשים לשנתיים שלמות , "אתה מוכן?" שאל אבא וחייך, "לא " אמרתי והוא צחק, וחיבק אותי, "אתה תחזור,"
עלינו למטוס, "בי ישראל.." מילמלתי ועליתי…

מנקודת המבט של ליאן:
קמתי בבוקר והסתכלתי מהחלון …עוד יום בהיר, ורגיל? רגיל הוא ממש לא היה, לא שאלירן לא נמצא, אוף , שטפתי פנים והכל, ירדתי למטה לארוחת בוקר, לפחות איתי חזר "בוקר" אמרתי והתיישבתי, "בוקר לא משהו ," אמר איתי שהסתכל על הפנים שלי, "זה בגלל אתמול נכון מאמי?" שאלה אמא, איכשהו כולם יודעים טוב נו היינו זוג כזה…
"לא…" שיקרתי והמשכתי לאכול, אמא הסתכלה עליי ולא אמרה עוד משהו…למזלי, לא היה באלי לדבר על זה ,לבשתי גינס צמוד בצבע כחול כהה, וחולצה בצבע לבן גדולה עליי ,של הביהס, פיזרתי את השיער השארתי אותו איך שהוא , והתאפרתי קצת, שמתי וונס ויצאתי,
"ילדונתת" שמעתי קול והסתובבתי, גיא כמובן, "בחיים שלך אל תקרא לי ככה"
"ילדונת," הוא אמר בכוונה…מה חשבתי לעצמי, "ערס" מילמלתי, "מה אמרת ?"
"ערסס" צעקתי, "מי אמר לך את זה?!"
"זה דיי ברור," אמרתי והוא צחק, " את לא מכירה אותי מספיק טוב בשביל להגיד את זה," הוא אמר , והסתכלתי עליו, "תמיד אפשר להכיר," הוא הוסיף "לא מוותר אה?"
"לא מוותר," חייך והגענו לתחנת אוטובוס חיכנו ביחד, הוא הגיע אחרי דקה ועלינו, "פאק" הוא מילמל והלך מאחוריי, "מה ישלך?"
"ששש"
"מה עובר עלייך?"
"סיוון הזורמת פה," הוא לחש, ואני התחלתי לצחוק, "מה לעזעזל…רק הגעת לעיר והספקת לתפוס סטוץ,"
"לא מה ניראלך…" אמר והתיישבנו , "שלא תראה אותי זאתי תידבק אליי,"
"מה הקטע איתה?"שאלתי והסתכלתי עליה, התלבשה כמו… אני לא יגיד, והתנהגה כמו לא יודעת מה עם חברותייה שלא שונות ממנה, "סתם פעם המ.." התחיל להגיד,
"אוקי הבנתי…."
"זה היה רק ללילה, "
"והשתעמם לך איתה והלכת לאחרת, " "כן" הוא אמר לרגע, "רגע מה לאא" הוא צעק,
וסיוון הסתכלה עלינו, "גיא?" שאלה והתקדמה אלינו, "לא לא שבי" מילמל,
ואני התחלתי לצחוק בקול, "גיאא מה אתה עושה פהה" היא שאלה וחיבקה אותו, ריחמתי עליו, "סתם, או אנחנו יורדים פה, " אמר ולקח את ידי ," אז נדבר מאמי, ישלך את המספר שלי לכל צורך," אמרה וקרצה לו,
"אנחנו לא יורדים פה יש לנו עוד שני תחנות!" צעקתי שירדנו, "לא נורא נעשה הליכה," אמר גיא, "מה הליכה מההה" צעקתי, והלכתי באי ברירה, "אין לי כוח אלייה,"
"פעם היה לך,," אמרתי, "פעם,"
"טוב הלכו לי הרגליים אני יהרוג אותך," התלוננתי, והוא הרים אותי, "מה לעעזעעלל" צווחתי והוא לקח אותי לביהס, "יא כבדה" אמר והוריד אותי, "אפחד לא אמר לך להרים אותיי"
"את התלוננת,"
לבסוף הגענו לביהס אחרי כל הסיבוכים, ונכנסנו לכיתה, "מאחרים ראשונים איזה יופי, " אמר המורה, אוו דווקא הוא עכשיו…. גם ככה התחלתי איתו ברגל שמאל, "זה בגללו " אמרתי והצבעתי על גיא, "בגללי יא כבדה! אם היית הולכת היה בהרבה יותר מהר!"
"טוב שקט שקט, תשבו זה פעם אחרונה שזה קורה" אמר והתיישבנו , מסתכלים אחד על השני וצוחקים
"התאהבת בילד אה?" שאלה אותי שני, " מאיפה הבאת את זה…" מילמלתי והסתכלתי עליו, "ממש לא," "שקרנית אני מכירה אותך טוב מדיי,"
"די דיי גיא הוא סתם ערס סטוצינר…. אין לו כבודד" אמרתי, "איך אני יתאהב בו"
"התאהבת באלירן אז אי אפשר לדעת,"
למה אני תמיד מתאהבת בלא נכונים….(?)