רק עוד לילה

עוד לילה מבוזבז על מחשבות
על החיוך שלה והצורה בה שפתייה לוחשות
את מילותייה הרכות והמבט שבעינייה
איךמה שהיא אומרת מתחבר לחיוך על שפתייה

כל זיכרון ממנה מחולל בי סערה,
השעות שאני בוכה בגללה, היא בטח לא ערה
ועוד לילה אני בוכה החוצה את הלב
רק עוד לילה בו מתגבר הכאב.

עוד זיכרון, עוד פעימה
עוד כאב, עוד דמעה
יורדת על הלחי בריצה
הלב דופק מהר, הרגשה של לחיצה..

ובין מילה למילה העט רועד בין האצבעות
בזכרונות וההבזקים בראש קשה כ"כ לצפות
אני זוכרת איך אהבתי ללטף את שיערה האדום
וזה בלתי אפשרי לחיות בלי זה פתאום

לוותר אני ככ קרובה
אין מי שינגב את הדמעות כשאני עצובה
וזו שוב אני יושבת ותוהה
אם כשלא אהיה פה תרצי אותי חזרה..