שרלוק הולמס והגניבה הגדולה

מפכ"ל משטרת ישראל צלצל למר הולמס ואמר לו כי עליו להגיע לחדר החקירות בישראל בבהילות.
שרלוק, שבאורח פלא היה בעל מסוק פרטי ודיבר עברית שוטפת, הגיע עם עוזרו ווטסון, שבאורח פלא גם הוא דיבר עברית שוטפת.
"מה הסיפור?" שאל שרלוק כאשר פגש את המפכ"ל.
"היי, ממתי ווטסון הוא אישה?" שאל המפכ"ל.
"הא? היא? טוב, ווטסון העוזר שלי הרגיש לא טוב, אז לקחתי ווטסון אחרת."
"היי, אמה," אמרה אמה ווטסון.
"את נראית טו-אוב!" ציין מפכ"ל המשטרה.
"אני יודעת," היא אמרה.
"מה הסיפור, מר מפכ"ל?" שאל שרלוק.
"בבקשה," אמר מפכ"ל המשטרה, "קרא לי המשטרה."
"אוקיי, המשטרה… מה העניין?" שאל שרלוק
"אז זהו – שזה נגנב."
"מה נגנב?"
"האוצר הכי חשוב שלנו נגנב," אמר מפכ"ל המשטרה.
"על מה אתה מדבר?"
"האוצר הישראלי שלנו! מה שמייחד את כל עם ישראל!"
"אבל מה זה?!" התעצבן שרלוק.
"אני מוכרח שתברר לי… מי גנב את השטוחים!" אמר מפכ"ל המשטרה.
שרלוק גלגל עיניים.
"אני לא מאמין שטסתי עד לכאן בשביל השטות הזאת…"
הוא קם על רגליו.
"בואי, ווטסון, נלך מפה."
"לא, רגע! מי אכל את השטוחים?!"
"תחפש לבד, מר משטרה!" אמר שרלוק, והוא עלה על המטוס יחד עם ווטסון.