יש לו יום הולדת…

יש לו יום הולדת. עוד מעט, זה ממש קרוב.
למה נזכרתי בזה?…
לחברה שלי יש חבר, שהיום הולדת שלו אפילו עוד יותר קרוב.
וכשאני חושבת על כל מה שעברנו יחד אני יודעת שאין לי על מה להתחרט…
אבל באיזשהו מקום אני יודעת שעוד מעט אנחנו שנה פרודים.
טוב נו, אני שנה מתעלמת ממנו…
למה? כי אם הייתי נפרדת ממנו ומסבירה לו למה נפרדתי, הוא היה מעורר את הסיבה שנפרדתי ממנו… למרות שאחר כך… אוקיי אני מגעילה. כן נפרדתי ממנו, אבל מה שהרגשתי… לא משנה.
אני מתה להגיד לו מזל טוב, אבל אני יודעת שמצד שני ממש לא בא לי.
אני יודעת שהוא שוב יעורר את הסיבה שנפרדנו אם אחזור לדבר איתו…
ואני יודעת שרציתי התחלה חדשה, מיד אחרי שנפרדתי ממנו.
לא היה לי אומץ להיפרד ממנו קודם…
נפרדתי ממנו שבוע לפני היום הולדת שלי… שבוע ויום.
אלוהיםםם אני מתוסבכת.
אני טובעת בתוך ים של צרות שממש לא בא לי עליהן…
אני מתגעגעת.
אני כבר מזמן לא מאוהבת.
הוא היה האהבה הכי גדולה שהייתה לי עד עכשיו.
מגיע לו מזל טוב, אבל….