השקר שהפך לאהבה ~1.2.3.4~ ברצף

השקר שהפך לאהבה – וואן דיירקשן

פרק 1
בוקר, שמש, אני מתעוררת מהקרניים שצצו להן ומסנוורות אותי, אני לוקחת את האייפון, מציצה בו, השעה שבע ועשרים, די מוקדם בשבילי כאשר בכללי אני מתעוררת באיחור של שעה מתחילת הלימודים, וכמובן שאני מאחרת, כנראה שהיום לא אאחר.
שמי מורן, בת שבע עשרה, כולם קוראים לי ״המאחרת״, אני גבוהה ורזה אבל לא ממש רזה, מלאה מעט וזה מביך אותי למרות שכולם אומרים לי שאני רזה, ממש מביך, יש לי שיער חום ארוך ומתולתל והוא צבוע בקצוות לבלונדיני ואני בעלת עיינים חומות, אני סוואגית בדם, ערסית לא קטנה ואוהבת לנגן בתופים וגיטרה חשמלית, יש לי עגילים בכל מקום אפשרי אני פשוט מתה על זה!
אני מניחה שהתעוררתי מוקדם הבוקר מההתרגשות כי היום אני הולכת להופעה של וואן דיירקשן ואני אפגוש את נייל הפייב שלי,
בכל מקרה אני בדרכי לבית הספר ואני מגיעה לכביש וחוצה אותו ופתאום אני שומעת מאחורי רעש חזק ולפני שאני מספיקה להסתובב אני כבר מצאתי את עצמי מוטלת על הרצפה מדממת מכל מקום אפשרי ופצועה, נדרסתי.
כעבור בערך חמש דקות שאני מוטלת על הרצפה ויש סביבי מהומה גדולה והאנשים שהיו באוטובוס מטפלים בי, אני מתחילה לראות שחור, וזה מה שאני זוכרת מאותו בוקר נוראי…

פרק 2
כעבור שבוע נקודת מבט מורן

״ איפה אני?״
מלמלתי ברגע שהתחלתי להתעורר,
״את בבית החולים, את נדרסת בדרך לבית הספר על ידי רכב של כמה נערים או משהו כזה״ אמרה האחות,
לרגע חשבתי לעצמי שזה ממש לא הגיוני ובטח סתם עובדים עלי,
וכעבור חמש דקות של חשיבה על זה אמא ואבא שלי נכנסו לחדר עם כוס קפה ביד של כל אחד מהם,
הם נראו עצובים,
פתחתי את פי וקראתי בקול חלוש: ״אמא? אבא? מה קרה לי?״
״יפה שלי סוף סוף התעוררת!״
אמא צעקה ורצה לחבק אותי, ״בוקר טוב לך שובבה קטנה שלי״ אבא אמר, הם התיישבו ליד מיטתי וסיפרו לי כל מה שקרה,
אני פשוט לא יודעת איך לעכל את זה…
אחרי רבע שעה של דיבורים עם הורי אני עדיין מתקשה לעכל ולהאמין לכל הסיפור שקרה עד שלפתע נשמעות דפיקות חלשות בדלת, אבא קם אל הדלת ופתאום…

פרק 3
לפתע נשמעו דפיקות חלשות בדלת ופתאום כשאבא פתח את הדלת נשמע צרחה מחרישת אוזניים שהזכירה צרחה של התרגשות והקול היה כל כך מוכר לי ובראשי כבר היה לי ברור מי חיכה בכניסה,
שירה, אביגיל, רות ואופל. הן החברות הכי טובות שלי וביחד אנחנו חבורה ואני מאחלת לכל נערה חברות כמוהן!
שירה, דומה לג׳ייד מליטל מיקס,
יש לה שיער חום מתולתל צבוע בחלקו לכחול מהמם שמבליט את העיינים הירוקות שלה ואת השפתיים הורודות שלה. יש לה אופי מדהים היא שובבה שאין לתאר היא ספורטיבית היא מתה על ילדים ואוהבת לשיר ולרקוד אבל לא לפני ציבור.
אביגיל, ״האימו״ של החבורה, גבוהה ורזה בעלת שיער שחור חלק וארוך, מהממת, הליקסים עגילים וקעקועים זה שיגרה אצלה בערך כמוני, אני והיא מטורפות על זה, מנגנת בגיטרה, נולדה עם ספורט בעצמות חחח היא חמודה וצוחקת המון.
רות, ״הרגועה והשקטה״ של החבורה, יש לה עיינים חומות ושיער שטני, היא חייכנית ומצחיקה ואוהבת שטויות, חברה לחיים, עוזרת תמיד לכולם ושומרת סודות כמו כספת.
אופל, יש לה שיער שטני חלק ועיינים כחולות וגומות חן, חברה מדהימה ועוזרת לכולם, לפעמים מתבודדת ולפעמים עם כולם, חייכנית ואוהבת להינות מהחיים.

פרק 4
״חיים שלייייי״ צעקה שירה ורצה לעברי ונחתה עלי בחיבוק, אני לא אתפלא אם נשברו לי צלע או שתיים.
״אוויר כפרה אוויר״ מלמלתי לשירה בזמן שהיא חונקת אותי והבנות יחד איתה כולן עלי. כמה התגעגעתי לחיבוק החברי הזה.
״אני כל כך עצובה שלא הגעת איתנו להופעה של וואן די לפני שבוע״ אמרה אופל,״ובגלל זה רות ואביגיל עשו לך הפתעה קטנה עם הקשרים המדהימים שלהן״ אמרה שירה.

״מה עשיתן שובבות שכמותכן?״ שאלתי מגחכת.
״הפתעה, חכי ותראי!״ אמרה אופל והתיישבה לידי על המיטה.

״מורני אני ואבא הולכים הביתה ומחר בבוקר נחזור״. אמרה אמא.
״מי ישאר איתי אמא?״ שאלתי בהיסוס,
״החברות שלך והבני זוג שלהן, אמרה אמא ועזבה את החדר עם אבא.
״הבני זוג שלכן?״ שאלתי מופתעת את הבנות ונתתי מבט מופתע כי לאף אחת מהם אין חבר וגם לי אין, מה כבר קרה בשבוע שהייתי בתרדמת?