גלגל החיים
כשהסתכלתי על הקבר שלה חשבתי על הזמנים לנו יחד. אני לא יכול להגיד שאלה היו זמנים טובים, אבל ככה נאלצתי לכתוב בהספד שלה, כדי שההורים שלה לא ירצחו אותי בשנתי. לקחתי את זר הפרחים שקניתי ושמתי אותו שם, כי זה נראה לי סמלי. הנחמה היחידה במותה הייתה שהיא סתמה את הפה סוף סוף, ועכשיו היא קבורה מתחת לשני מטרים של אדמה ושיש. זה היה שיפור גדול לעומת הזמן שהיא הייתה בחיים. כשפניתי לצאת מבית הקברות העפתי מבט אחרון לאחור. "להתראות, נועה" מלמלתי, ובלב חשבתי "וברוך שפטרנו". יצאתי מבית הקברות בצעד קליל ובוטח, ומצב רוחי מרומם לראשונה זה שנים, כשנתקלתי במישהו. הבחורה הרימה את תיקה והתנצלה. היא אמרה שהיא מאוד חולמנית בזמן האחרון, ושאלה איך קוראים לי. ואז, יצאנו פעם אחת. ושנייה, ושלישית וכו'… וכששלפתי טבעת יקרה (מאוד) היא כמעט התעלפה, ואחרי תקופת אירוסין קצרה (גם כן מאוד) נערך טקס החתונה, ואחרי זמן מה גם היא נדרסה (מאוד). ושוב מצאתי את עצמי באותה סיטואציה, חושב שוב "ברוך שפטרנו" בליבי. ככה אני, אף פעם לא לומד. תמיד חוזר על אותם דפוסים, וכותב את אותו הספד.
תגובות (7)
מקורי… אהבתי את הרעיון, למרות שהוא לא כתוב הכי טוב.
אתה לא צריך להיות נחמד. אם אתה שונא אותו פשוט תגיד את זה. אפילו שכמובן צריך לשים לב לשיקול הדעת הפגוע שלך. אני הכי גאה בסיפור "שאלה בדיונית". אבל אני מודה לך על הנסיון. שלא לדבר על זה שעל הביקורת הפוגענית שלי אליך קיבלתי את העונש המגיע לי.
אני לא מסכימה
אני חושבת שזה היה נחמד מאוד
אבל שאלה בדיונית בהחלט היה יותר טוב
אני לא שקרן, באמת ניהנתי מהסיפור ואני באמת חושב שהוא בינוני לכול הפחות (שזו מחמאה אם מתייחסים לאיכות של רוב הסיפורים באתר). אתה לא צריך להיות כול כך חסר אמון. אם הייתי שונא אותו, מה גורם לך לחשוב שהייתי כותב שאהבתי אותו? ולא ניסיתי להיות נחמד אליך אחרי שהעלבת אותי. מה שקרה הוא שחרי שראיתי שכתבת ביקורת על הסיפור שלי, שיערתי שאתה סופר מומחה שמחלק ביקורות בגלל שהוא עצמו מבין עניין וכותב כמו שצריך ולכן קראתי את כול הסיפורים שלך, בתקווה למצוא סיפורים כתובים טוב ומהנים לקריאה. ולמרות שקצת התאכזבתי, כי אתה לא מומחה, באמת ניהנתי מהמקוריות של הרעיון שלך, אם לא מהכתיבה עצמה.
אני בת 8 ו אני לא יודאת מה לאגת על הספור לא אבנת את הספור סילחה
אוקי. לא הבנתי את התובה אז אני לא ממש יכול להתגונן/להודות לך/לנזוף בך על תגובה מתחשבת מדי. אז, נו באמת, מי את חושבת שאת/תודה/נו באמת, כמה כבר את חושבת שאני כותב טוב?! יש כותבים טובים ממני פי אלפי אלפים באתר, ולהם את צריכה להחמיא ככה!
בכבוד רב (ואני לא לגמרי בטוח במה עוד),
אינטלקטואל חביב.
יאא איזה יפה. היו שורות שהצחיקו אותי :)
אהבתי מאוד