סיפור על וואן דיירקשן (אני צריכה עזרה עם השם…) פרק 2

*נקודת מבט סקרלט*
ג'ייד הוציאה את הכרטיסים מהתיק ונתנה לי אחד מהם. קפצתי וחיבקתי אותה. אין, אין, היא פשוט החברה הכי טובה שיש!!! הסתובבנו ונכנסנו למועדון, ומיד פנינו לבר והזמנו שני קולה זירו. "בעצם, סקר, אם חושבים על זה ככה, את כבר יכולה לשתות אלכוהול. את בת 18!" ציחקקה ג'ייד. "אני יודעת," חייכתי. "אבל לא בא לי עכשיו, ועוד לבד… אני אחכה עד שגם את תהיי בת 18." "רק עוד שלושה חודשים.." ענתה ג'ייד. "יש למה לצפות, אה?" "ועוד איך", עניתי וצחקתי. המשקאות הגיעו ושתינו בשתיקה. לאחר כמה דקות קמה ג'ייד ומלמלה: "אני הולכת לשירותים". הנהנתי והיא הלכה.
*נקודת מבט הארי*
וואו, איזה יפיפייה הברונטית הזאת. גם הבלונדה שלידה לא רעה בכלל, אבל היא? וואו, פשוט אין מילים.
את כל זה חשבתי לי בזמן שישבנו בחדר ההלבשה וחיכינו שההופעה תתחיל. לואי וליאם הלכו מכות (בצחוק, כן?) זאין סידר את השיער מול המראה ונייל, כרגיל, אכל. לפתע נכנסה לחדר אמנדה, הסטייליסטית שלנו, ומחאה כפיים. "יאלה בויז, אפ אפ!!! עוד רבע שעה ההופעה מתחילה ואני רוצה אתכם מתוקתקים. ליאם, תדאג שתתלבשו, אוקיי?" "מה, אני לא מספיק אחראי לדאוג שנתלבש?" שאל לואי בפרצוף 'נעלב'. אמנדה הבליעה חיוך. "נדבר על זה אחר כך, טומלינסון, אבל קודם כל תתלבש, ותעשה את זה זריז. אה, כן, טד תלה על הדלת את הסדר של ההופעה… אתם מתחילים בi would, ו…" היא לא הספיקה לסיים את המשפט כי הטלפון שבידה צילצל. "כן, מיקי,אני איתך…" היא ענתה ויצאה מהחדר, לא לפני ששלחה לנו מבט אחרון של "תתלבשו, ו ע כ ש י ו!!!!"
"טוב, אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא רוצה לעצבן אותה היום…" אמרתי והורדתי את החולצה והמכנסיים, ונייל זרק לי את התלבושת שלי. הנחתי אותה על השולחן, ולפתע הדלת נפתחה. ומי עמד שם אם לא היפהפיה הבלונדינית? כן, היא, לא פחות ולא יותר.
"היי בנים…" היא אמרה והעבירה מבט על כולנו, והסמיקה כשהבחינה בי. פאק, שכחתי שאני עם בוקסר… מיהרתי ללבוש את המכנסיים, אבל נשארתי בלי חולצה. טוב, זה לפחות קצת יותר טוב…
הסתכלתי עליה והיא התחילה לדבר. ״טוב, תקשיבו, אני ג׳ייד, ואני פה עם חברה שלי סקרלט,״ היא אמרה והוציאה מהתיק תמונה שלה ושל הבלונדה בבגדי ים, צוחקות. ״אנחנו יודעים איך היא נראית, ראינו אתכם קודם,״ אמר נייל ומיד קיבל בעיטה בשוק מליאם. ״אווץ׳!!!״ הוא ילל. ״מה עשיתי??״ ״שמות יפים לבחורות יפות,״ אמרתי בניסיון להציל את המצב, וזכיתי להתפוצצות צחוק מצד לואי. ג׳ייד הסתכלה עליי במבט מוזר והמשיכה. ״כן, אז… יש לסקרלט יומולדת 18 היום, והיא פשוט מתה עליכם, אז חשבתי…״ ״ואת לא?״ קטע אותה זאין. ״ואני לא מה?״ היא שאלה בבלבול. ״מתה עלינו…?״ השחב זאין. ״אה…״ ג׳ייד הסמיקה. ״טוב,אתם חמודים…״ ״ולא עוד משהו חוץ מזה?״ שאל ליאם וקרץ לה. ״אמממ… אפשר להעביר נושא?״ היא שאלה. ״בטח,״ אמרתי מיד. ראיתי שהיא נבוכה ולא נעים לה. מה לעשות, אני יודע לקרוא נשים… היא שלחה אליי מבט אסיר תודה והמשיכה: ״אז חשבתי שתוכלו להזמין אותה לבמה ולבצע בשבילה את they dont know about us, זה השיר האהוב עליה. על שתינו, דרך אגב… אתם יכולים?״ היא שאלה ותלתה בנו עיניים מצפות. ״אממ… בעיקרון השיר הזה לא מופיע ברשימה שלנו היום…״ אמר לואי, ״אבל ברור שנעשה את זה״ הוא המשיך עקב מבט ה״אני-כל-כך-ארצח-אותך-״ שלי. ״תודה,תודה,תודה בנים!!״ קפצה ג׳ייד. ״אין לכם מושג כמה היא תשמח!! טוב,אני לייבת ללכת, אמרתי לה שאני הולכת לשירותים, וזה נמשך יותר מדי זמן…״ היא ציחקקה והסתובבה לכיוון הדלת. ״רגע! אפשר לשאול אותך משהו?״ קפץ ליאם. ״בטח, אבל קצר״ ענתה ג׳ייד והסתובבה אליו. ״אה סתם בשביל ידע כללי… אפשר לדעת מי הפייבוריט שלכם? מבנינו כאילו?״ הוא גימגם לעברה. היא לייכה. ״לי אישית אין פייבוריט, בעיני כולכם חמודים. אבל סקרלט מאוהבת ק ש ו ת בהארי. אבל זה נשאר בינינו, טוב?״ היא קרצה ויצאה מהחדר. יש!!!!!!!!!!! אני בעננים. אני הפייבוריט שלה!!! התחלתי לקפוץ על הספה,ואחרי גם לואי, ואז זאין, ונייל, ורק ליאם ניסה להוריד אותנו.
*נקודת מבט ליאם*
ווהו! כולנו חמודים בעיניה וכולנו חמודים בעיניה!! כל כך בא לי לקפוץ על הספה ביחד עם הבנים, אבל אני פשוט לא יכול. מה לעשות, כזה אני, אם אומרים לי לעשות משהו אני חייב לסיים אותו, לא משנה מה. ובמקרה הזה, אמנדה אמרה לי לדאוג שהבנים יהיו מאורגנים. מה עשיתי? לקחתי שני מקרופונים, הפעלתי אותם והצמדתי אותם אחד לשני. הבנים הפסיקו מיד לקפוץ וסתמו אוזניים. ״תפסיק, פיינור!!!״ צעק עליי לואי. ״אז תרדו כבר מהספה, באמא שלכם!! ותתלבשו!! תאמינו לי שזה הכי לא יעשה רושם על ג׳ייד וסקרלט אם נעלה לבמה באיחור!!״ צעקתי עליהם בחזרה. נראה היה שזה ניער את הבנים, והם התחילו לרדת מהספה ולהתלבש, חוץ מלואי שנשאר לקפוץ על הספה. ״לי לא אכפת מג׳ייד וסקרלט!!״ הוא שר בעודו קופץ, ושוב נחנק מניחל שקפץ עליו והפיל אותו לרצפה.